יליד סוף 1952, במושב נורדיה. ההורים שורדי שואה.אבא דב (קרוסקופף) כרמלי מלודג' פולין שעלה ארצה ב 1946 ואמא צילה ויישניקר מבוקובינה רומניה שעלתה ארצה באותה שנה. נפגשים במחנה שוני של האצ"ל ומצטרפים למייסדי המושב הבית"רי בשרון.אחיו הבכור, יצחק, נולד ב 1949. ילדות במושב. בי"ס יסודי בבית יצחק ותיכון אזורי עמק חפר (רופין). אביו מת עליו בהיותו בן 5. זוכר את אבדן מדריך הגדנ"ע מהתיכון, במלחמת ההתשה. מתגייס לצה"ל באוגוסט 1971 לשריון. טירונות בחולות רפיח. מוצב בחרמ"ש. בתוך מסלול ההכשרה, עושים 'קו' בראס סודר. קורס מ"כים, קורס קצינים. השלמה חילית בג'וליס.בסוף הקורס מודיע להם מפקד ביה"ס לשריון, גבי אמיר, שהוחלט לצמצם אוגדות בצבא ולא לכולם יהיה תפקיד פקודי.עובר לשלישות, מקבל מינוי כקצין קישור בחטיבת מילואים 8, גדוד 121. כשבוע לפני המלחמה הגדוד מסיים אימון בצאלים. הולך הביתה ביום חמישי ובו ביום נקרא לחזור בשל כוננות. הבסיס בפלוגות ליד קרית גת. ביום שישי מתחילים לגייס כוחות מלואים ולמחרת יורדים על שרשראות דרומה. מתמקמים במעברי הג'ידי והמתלה. שוקה מצטרף לזחל"ם של הקט"ק. מתאר שבועיים אינטנסיביים של לחימה. המח"ט נפצע. מתאר את הקושי בהתמודדות עם התמונות הקשות בשטח, גופות חיילים מצריים מפוזרים בשטח. וחללים שלנו מכוסי שמיכות בתאג"ד. תמונות קשות שהולכות עמו גם יובל שנים מאוחר יותר. אחרי הפסקת האש, זוכים בצ'ופר, ביקור בצידה השני של התעלה מתאר פסטורליה 'לעומת הקרבות הקשים שהיו שם רק כמה ימים מוקדם יותר'. שוהה בדרום חודשים ארוכים. מתבקש להאריך את שרותו ב'קבע' ולסייע בהחזרת הגדוד לכשירות. משתחרר בתחילה 1975 וחוזר לעבוד במשק השיתופי. מתחתן עם עליזה שהרבני, מדריכת חובשים בבה"ד 10, אותה הכיר כחייל על טרמפ בדרך הביתה. מתחתנים ב 1976. נולדים מעין, הילה וניצן ונכון להיום יש 5 נכדים. עליזה הלכה לעולמה בגיל 49 לאחר מאבק בסרטן. שוקה ממלא תפקידים מרכזיים במשק. עושה מילואים כקצין חרמ"ש. עובר קורס מ"פ. ומסיים את שרותו בדרגת רס"ן. כיום הוא הבעלים של 'השוקיה' מחלבת בוטיק בחצר ביתו. נסע לחו"ל ללמוד גבנות ומעביר סדנאות להכנת גבינות. הוא גם שחקן חובב שמופיע מדי פעם בפרסומות ועוד. גאה בשרות הצבאי המשמעותי שמילאו שתי בנותיו ובנו מראיינת:

יעל בסיס-סטודנט צלם ועורך: יוסי רום