עמיר נולד בכפר סבא בשנת 1952.האב הגיע מרוסיה, האם – מרומניה. האב היה תחילה ממייסדי בלפוריה בעמק יזרעאל. עמיר למד בכפר סבא בבית הספר ברנר ויותר מאוחר באורט כפר סבא. הוא זוכר מתקופת מלחמת ששת הימים כיצד הוא וחבריו עזרו בשמירת נהלי ההאפלה בלילות. הוא גם זוכר את מפציצי ההאנטר הירדניים אשר טסו בגובה נמוך כדי להפציץ מפעל סמוך אשר עסק בתעשייה ביטחונית. עמיר התגייס לצבא בפברואר 1970 והוצב כטכנאי קשר בגדוד התותחנים 334 ברמת הגולן. באחד מימי הקרב עם הסורים נהרג הקמב"צ בתל פארס. ב 1971 עמיר עבר קורס קציני קשר והוצב בסיני בגדוד השריון 9 מחטיבה 14. המג"ד היה גיורא חייקה. יותר מאוחר הוא הדריך בקורס קציני קשר. מייד עם השחרור מהצבא בספטמבר 1973. עמיר התחתן וחזר מירח הדבש עם אשתו ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור. הוא שובץ כקצין הקשר בגדוד 113 בפיקודו של אסף יגורי בחטיבה 217 של נתקה ניר אשר פעלה בחזית סיני. בשלב מאד מוקדם הכוחות של החטיבה התחילו לספוג אש ואבדות לא קלות. עמיר מספר על סיפורי גבורה אשר התרחשו בעת החילוץ של החיילים מהמוצבים המותקפים לאורך תעלת סואץ. בשלב מסויים המג"ד אסף יגורי נפל בשבי אבל עד לשלב הזה עמיר מספר שאסף עשה את עבודתו נאמנה. אחרי נפילתו בשבי של אסף יגורי, הגיע מפקד חדש לגדוד - מולה הרמתי, אשר נהרג בשלב יותר מאוחר כאשר זחל הפיקוד ספג פגיעה ישירה. עמיר אשר היה באותו הזחל ניצל באורח פלא ויצא ללא פגיעה פיזית מכלל המלחמה. אחרי כחצי שנה של גיוס עמיר השתחרר ובמשך שנים רבות לא דיבר על קורותיו בזמן המלחמה. למרות זאת הוא איננו רואה את עצמו כהלום קרב. הוא חזר לעסוק בחקלאות והתגורר מספר שנים במושב נאות הכיכר ואחרי זה גידל עגבניות בשדות כפר סבא בתקופה שזה היה עדיין אפשרי. בהמשך הוא הקים פלוגה של נהגי משאיות כבדות אשר עסקו בתפקיד כאנשי מילואים. עמיר נשוי בפעם השנייה ומתגורר עם אשתו במושב צופית מצפון לכפר סבא. יש לו ששה ילדים ועשרה נכדים.

ריאיון צילום ועריכה יצחק בוצר