ע - עמיר יוסי סא"ל ב...עמיר יוסי סא"ל בדימוס מג"ד 278 חטיבה 179 לחם ברמת הגולן ובמובלעת במסגרת חטיבה 9 מלחמת יום הכיפור 1973 ע - עמיר יוסי סא"ל בדימוס מג"ד 278 חטיבה 179 לחם ברמת הגולן ובמובלעת במסגרת חטיבה 9 מלחמת יום הכיפור 1973 קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (5)
יוסי עמיר סא"ל בדימוס מג"ד 278 חטיבה 17...
יוסי עמיר סא"ל בדימוס מג"ד 278 חטיבה 17...
יוסי עמיר סא"ל בדימוס מג"ד 278 חטיבה 17...
דור כיפור - סא"ל בדימוס יוסי עמיר היה מג...
יוסי עמיר
יוסי עמיר (קארו,) עלה כתינוק בן מעל שנה עם משפחתו כמעפיל מבולגריה בספטמבר 1939 ממש עם פרוץ מלחמת העולם השניה. אחרי מסע תלאות בים השחור והתיכון.
המשפחה התיישבה בתל- אביב והתבססה מיצור קונפקציה. את חינוכו היסודי קיבל בביס" כי"ח אליאנס המחמיר במשמעת קשוחה
לאחר פעולת פיגוע כושלת של האצ"ל במושל מחוז המרכז הסמוך למגוריו נסוגים אנשי החוליה דרך בית מגורי המשפחה שברחוב רענן.
כיתה חית נקטעת בארועי מלחמת העצמאות, הוא זוכר את שיגרת מעברי רחוב בסיוע מבוגר "תעביר אותי," תחת צליפות.
הוא עובר לקיבוץ מזרע כנער בעידוד גיסו ומאז הוא שם, קיבוץ מסודר, שורשי, "מקום רווי תרבות."
הוא מתגייס באוגוסט 1957 שהוא מחזור גיוס מיוחד בוגרי שמיניות ובני קיבוצים שהופנה לחיל השריון כלקח מקדש והוציא מתוכו את כמות המג"דים והמח"טים הגדולה שיצאה ממחזור גיוס אי פעם.
בגמר מסלול קצונה הוא מושאר להדרכה בבה"ד 1 - אז במחנה סירקין.
לאחר השחרור הוא פונה ללימודי הוראה באורנים שהיה ייחודי מסוגו כקמפוס המחייב את תלמידיו למגורים בפנימיה . ארבעה משבעת מוריו שם יהיו חתני פרס ישראל לימים.
במסגרת עבודה על עליה בית והבריחה הוא מתוודע לארכיון סודי של שראל ליברטובסקי.
כמורה בתיכון הוא מעביר לתלמידיו סמינר מחתרות אצ"ל לח"י ופלמ"ח ייחודי לזמנו אז..
בין שלל תפקידיו בקיבוץ היה הקמת בית הספר התיכון האזורי אותו גם ניהל.
לאחר שיחרור הוא מוצב במילואים בחטיבה 37 - לימים 179 חטיבת השריון של פיקוד צפון שבזמנו הליכי הקבלה אליה היו בשיטת חבר מביא חבר. נוצרת חטיבה אזורית ייחודית ברמות הכרות אישית רחבה.
חטיבה עם "אופי וצבע" מיוחדים שעיקר מפקדיה מההתיישבות העובדת בצפון
קולט אותו במרפסת ביתו שבגניגר המג"ד משה "מישקה" נהוראי כמ"מ טנקים ובגדוד זה יעבור את כל תפקידי הפיקוד עד שמונה כמפקדו כשנה וחצי לפני כיפור 73.
לימים כסגן מפקד החטיבה קובע המח"ט עמרם מיצנע נוהל על פיו החטיבה תפקוד את כל קברי החללים ערב יום הזיכרון ותניח פרח ומכתב - מה שמאומץ לאחר מכן על ידי משרד הבטחון כנוהג מחייב.
במלחמת ששת הימים חטיבה 37 בפיקוד אורי רום מנהלת מסע מהיר במזרח הגדה כולל כיבוש שכם. פלוגתו של יוסי מעורבת בלקיחת שלל בג'לקמוס, והוא ומישקה המג"ד מגיבים מיידית ובנחרצות.
הרופא החטיביתי שאיננו "קרוב לסכין" (בד"כ הועדפו כרופאים צבאיים כירורגים ואורטופדים,) הוא ד"ר יהודה וויס והוא רופא עיניים ומתברר להיות ממוחה בניתוחי שדה.
החטיבה מופנית לרמת הגולן בעליה מקיבוץ גונן .שני מפעילי ציוד מכני אזרחיים מקק"ל מסייעים לחטיבה להכשיר פתיחת נתיב ופינויי מוקשים לעליה.
עם סיום ששת הימים -והתבססות באזור נפח הוא נתקל בשני מקרים של טיפולים בשבויים סוריים.
באמצע שנת 1971 הוא מקבל את הפיקוד על הגדוד.
במלחמת ההתשה עיקר פעילות הגדוד כשיוסי מ"פ ולאחר מכן סמג"ד בבט"ש ברמת הגולן ובעמק בית שאן.
בתקופה זו עוברת החטיבה הסבה לטנקי שוט קל.
מג"דים וותיקים פורשים, כמו מישקה נהוראי,, רפול שפר, וצעירים מתמנים, כמו עוזי מור, יוסי עמיר.
חטיבה 179 וגדוד 278 בכללה היא חטיבת גיוס מהיר. עליה לעמוד ב- "קוף פלוס 18"
ביום שני ה-1 באוקטובר היא מופעלת בתרגיל גיוס מלא לימ"ח בפילון. למחרתו בשלב הסיכומים מפקדי החטיבה נחרדים מסקירת קמ"נ צפון ודורשים להישאר מגוייסים. במהלך התרגיל צוייד וחומש גדוד 96 של ישראל לוין במלואו, ובהעלמת עין של אלוף הפיקוד הוא מושאר מגוייס ליום נוסף אך משוחרר מיידית למחרתו כל זאת ביום רביעי, השלישי באוקטובר, ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה.
החטיבה המיועדת להיות חטיבה מהירה עומדת עם פריצת המלחמה ללא טנקים הנלקחים על ידי חטיבה 7 המוזעקת לרמת הגולן. שאריות טנקים בודדים שנשארו בפילון מאויישות על ידי עוזי מור הממהר לנפח וציר הנפט.
בשבת בבוקר עת הינתן האישור לגיוס על מפקדיה עכשיו לשנות את הליך ומסלול הגיוס מפילון הסמוכה לחזית ולהרחיקו למחנה נפתלי שבצומת גולני, מחנה לא מוכר לחייליה, ולא מוכן לקליטה. במהומת הקליטה פונה יוסי ליגאל מינצ'ר בן קיבוצו לשלוח שתי מלגזות לסיוע התחמשות החטיבה בנפתלי. שתי מלגזות אלה חסכו בין שלוש לארבע שעות בהצטיידות מה שהביא את החטיבה עם בוקר להתייצבות גדודו של ישראל לוין בשש וחצי בציר יהודיה מוכן לקרב ואת גדודו של יוסי יחידי למיצר אל על עליו הוא מופקד "לעצירה בכל מחיר" בשעה שמונה וחצי כשגדוד טנקים סורי קדומני כבר בתנועה לעבר המיצר.
גדוד 278 מנסה לסייע לנצורים בתל סאקי.
וותיק הפלמ"ח עם טנדר וויליס וטומיגאן "גברוש" גבריאל רפופרט צמוד למג"ד 278 ומארגן לו תחמושת פיראטית עליה השתלט ולקיחת סגן מפקד חטיבה סורית בשבי.
רק ביום השלישי למלחמה, יום שני ה- 8 לחודש עוברת דרכו חטיבה 205 ואחריות מיצר אל על יורדת ממנו.
ביום השני למלחמה הוא מוכפף לחטיבה 9 (עודד,) בפיקוד מוטקה בן פורת וזו תוכפף בהמשך לאוגדה 146 של מוסא פלד ומהיום השלישי למלחמה, יום שני 8 אוקטובר והוא משתתף במהלכה בטיהור דרום רמת הגולן לאורך ציר המפלים.
אוגדת פלד כוללת את חטיבה 205 בפיקוד יוסי פלד, במזרח, חטיבה 9 במרכז וחטיבה 4 בפיקוד "פפר" יעקב הדר במערב.
עם ההתקדמות לאורך ציר המפלים עולה הגדוד על מתחם נ"ט סורי שנשלח כאבטחת אגף לחושניה שלא הספיק להתארגן .
"את המלחמה הזאת עושים אנשים שמכירים אחד את השני לא רק מרשת הקשר."
רואיין בביתו שבקיבוץ במזרע במהלך אפריל מאי 2021
ראיון, צילום, עריכה והנגשה - יאיר כידן
חלק ראשון - https://www.youtube.com/watch?v=9XrqC...
חלק שני - https://www.youtube.com/watch?v=U11XH...
חלק רביעי -
מציג פריט: - מתוך 5
יוסי עמיר סא"ל בדימוס מג"ד 278 חטיבה 179 לחם ברמת הגולן ובמובלעת במסגרת חטיבה 9 מלחמת יום הכיפור 1973 - חלק ראשון מילדות לבגרות צבא סדיר
קרא עוד
קרדיטים: ראיון, צילום, עריכה והנגשה - יאיר כידן.
יוסי עמיר סא"ל בדימוס מג"ד 278 חטיבה 179 לחם ברמת הגולן ובמובלעת במסגרת חטיבה 9 מלחמת יום הכיפור 1973 - חלק שני מלחמת ששת הימים 67
קרא עוד
קרדיטים: ראיון, צילום, עריכה והנגשה - יאיר כידן
יוסי עמיר סא"ל בדימוס מג"ד 278 חטיבה 179 לחם ברמת הגולן ובמובלעת במסגרת חטיבה 9 מלחמת יום הכיפור 1973 - חלק שלישי מלחמת יום הכיפורים
קרא עוד
קרדיטים: ראיון, צילום, עריכה והנגשה - יאיר כידן
דור כיפור - סא"ל בדימוס יוסי עמיר היה מג"ד 278 שלחם ברמה"ג ובמובלעת בכיפור 1973 - חלק רביעי ואחרון
קרא עוד
קרדיטים: רואיין בביתו שבקיבוץ מזרע במהלך חודשי אפריל מאי 2021.
ראיון עריכה והנגשה - יאיר כידן.
יוסי עמיר (קארו,) עלה כתינוק בן מעל שנה עם משפחתו כמעפיל מבולגריה בספטמבר 1939 ממש עם פרוץ מלחמת העולם השניה. אחרי מסע תלאות בים השחור והתיכון.
המשפחה התיישבה בתל- אביב והתבססה מיצור קונפקציה. את חינוכו היסודי קיבל בביס" כי"ח אליאנס המחמיר במשמעת קשוחה
לאחר פעולת פיגוע כושלת של האצ"ל במושל מחוז המרכז הסמוך למגוריו נסוגים אנשי החוליה דרך בית מגורי המשפחה שברחוב רענן.
כיתה חית נקטעת בארועי מלחמת העצמאות, הוא זוכר את שיגרת מעברי רחוב בסיוע מבוגר "תעביר אותי," תחת צליפות.
הוא עובר לקיבוץ מזרע כנער בעידוד גיסו ומאז הוא שם, קיבוץ מסודר, שורשי, "מקום רווי תרבות."
הוא מתגייס באוגוסט 1957 שהוא מחזור גיוס מיוחד בוגרי שמיניות ובני קיבוצים שהופנה לחיל השריון כלקח מקדש והוציא מתוכו את כמות המג"דים והמח"טים הגדולה שיצאה ממחזור גיוס אי פעם.
בגמר מסלול קצונה הוא מושאר להדרכה בבה"ד 1 - אז במחנה סירקין.
לאחר השחרור הוא פונה ללימודי הוראה באורנים שהיה ייחודי מסוגו כקמפוס המחייב את תלמידיו למגורים בפנימיה . ארבעה משבעת מוריו שם יהיו חתני פרס ישראל לימים.
במסגרת עבודה על עליה בית והבריחה הוא מתוודע לארכיון סודי של שראל ליברטובסקי.
כמורה בתיכון הוא מעביר לתלמידיו סמינר מחתרות אצ"ל לח"י ופלמ"ח ייחודי לזמנו אז..
בין שלל תפקידיו בקיבוץ היה הקמת בית הספר התיכון האזורי אותו גם ניהל.
לאחר שיחרור הוא מוצב במילואים בחטיבה 37 - לימים 179 חטיבת השריון של פיקוד צפון שבזמנו הליכי הקבלה אליה היו בשיטת חבר מביא חבר. נוצרת חטיבה אזורית ייחודית ברמות הכרות אישית רחבה.
חטיבה עם "אופי וצבע" מיוחדים שעיקר מפקדיה מההתיישבות העובדת בצפון
קולט אותו במרפסת ביתו שבגניגר המג"ד משה "מישקה" נהוראי כמ"מ טנקים ובגדוד זה יעבור את כל תפקידי הפיקוד עד שמונה כמפקדו כשנה וחצי לפני כיפור 73.
לימים כסגן מפקד החטיבה קובע המח"ט עמרם מיצנע נוהל על פיו החטיבה תפקוד את כל קברי החללים ערב יום הזיכרון ותניח פרח ומכתב - מה שמאומץ לאחר מכן על ידי משרד הבטחון כנוהג מחייב.
במלחמת ששת הימים חטיבה 37 בפיקוד אורי רום מנהלת מסע מהיר במזרח הגדה כולל כיבוש שכם. פלוגתו של יוסי מעורבת בלקיחת שלל בג'לקמוס, והוא ומישקה המג"ד מגיבים מיידית ובנחרצות.
הרופא החטיביתי שאיננו "קרוב לסכין" (בד"כ הועדפו כרופאים צבאיים כירורגים ואורטופדים,) הוא ד"ר יהודה וויס והוא רופא עיניים ומתברר להיות ממוחה בניתוחי שדה.
החטיבה מופנית לרמת הגולן בעליה מקיבוץ גונן .שני מפעילי ציוד מכני אזרחיים מקק"ל מסייעים לחטיבה להכשיר פתיחת נתיב ופינויי מוקשים לעליה.
עם סיום ששת הימים -והתבססות באזור נפח הוא נתקל בשני מקרים של טיפולים בשבויים סוריים.
באמצע שנת 1971 הוא מקבל את הפיקוד על הגדוד.
במלחמת ההתשה עיקר פעילות הגדוד כשיוסי מ"פ ולאחר מכן סמג"ד בבט"ש ברמת הגולן ובעמק בית שאן.
בתקופה זו עוברת החטיבה הסבה לטנקי שוט קל.
מג"דים וותיקים פורשים, כמו מישקה נהוראי,, רפול שפר, וצעירים מתמנים, כמו עוזי מור, יוסי עמיר.
חטיבה 179 וגדוד 278 בכללה היא חטיבת גיוס מהיר. עליה לעמוד ב- "קוף פלוס 18"
ביום שני ה-1 באוקטובר היא מופעלת בתרגיל גיוס מלא לימ"ח בפילון. למחרתו בשלב הסיכומים מפקדי החטיבה נחרדים מסקירת קמ"נ צפון ודורשים להישאר מגוייסים. במהלך התרגיל צוייד וחומש גדוד 96 של ישראל לוין במלואו, ובהעלמת עין של אלוף הפיקוד הוא מושאר מגוייס ליום נוסף אך משוחרר מיידית למחרתו כל זאת ביום רביעי, השלישי באוקטובר, ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה.
החטיבה המיועדת להיות חטיבה מהירה עומדת עם פריצת המלחמה ללא טנקים הנלקחים על ידי חטיבה 7 המוזעקת לרמת הגולן. שאריות טנקים בודדים שנשארו בפילון מאויישות על ידי עוזי מור הממהר לנפח וציר הנפט.
בשבת בבוקר עת הינתן האישור לגיוס על מפקדיה עכשיו לשנות את הליך ומסלול הגיוס מפילון הסמוכה לחזית ולהרחיקו למחנה נפתלי שבצומת גולני, מחנה לא מוכר לחייליה, ולא מוכן לקליטה. במהומת הקליטה פונה יוסי ליגאל מינצ'ר בן קיבוצו לשלוח שתי מלגזות לסיוע התחמשות החטיבה בנפתלי. שתי מלגזות אלה חסכו בין שלוש לארבע שעות בהצטיידות מה שהביא את החטיבה עם בוקר להתייצבות גדודו של ישראל לוין בשש וחצי בציר יהודיה מוכן לקרב ואת גדודו של יוסי יחידי למיצר אל על עליו הוא מופקד "לעצירה בכל מחיר" בשעה שמונה וחצי כשגדוד טנקים סורי קדומני כבר בתנועה לעבר המיצר.
גדוד 278 מנסה לסייע לנצורים בתל סאקי.
וותיק הפלמ"ח עם טנדר וויליס וטומיגאן "גברוש" גבריאל רפופרט צמוד למג"ד 278 ומארגן לו תחמושת פיראטית עליה השתלט ולקיחת סגן מפקד חטיבה סורית בשבי.
רק ביום השלישי למלחמה, יום שני ה- 8 לחודש עוברת דרכו חטיבה 205 ואחריות מיצר אל על יורדת ממנו.
ביום השני למלחמה הוא מוכפף לחטיבה 9 (עודד,) בפיקוד מוטקה בן פורת וזו תוכפף בהמשך לאוגדה 146 של מוסא פלד ומהיום השלישי למלחמה, יום שני 8 אוקטובר והוא משתתף במהלכה בטיהור דרום רמת הגולן לאורך ציר המפלים.
אוגדת פלד כוללת את חטיבה 205 בפיקוד יוסי פלד, במזרח, חטיבה 9 במרכז וחטיבה 4 בפיקוד "פפר" יעקב הדר במערב.
עם ההתקדמות לאורך ציר המפלים עולה הגדוד על מתחם נ"ט סורי שנשלח כאבטחת אגף לחושניה שלא הספיק להתארגן .
"את המלחמה הזאת עושים אנשים שמכירים אחד את השני לא רק מרשת הקשר."
רואיין בביתו שבקיבוץ במזרע במהלך אפריל מאי 2021
ראיון, צילום, עריכה והנגשה - יאיר כידן
חלק ראשון - https://www.youtube.com/watch?v=9XrqC...
חלק שני - https://www.youtube.com/watch?v=U11XH...
חלק רביעי -