ישראל נולד בשנת 1946 בקיבוץ חולתה. הלידה הייתה בבית החולים שוייצר בטבריה. ישראל גדל ולמד בקיבוץ את כל שנות נעוריו עד הגיוס לצבא. האב יליד העיר צנעה בתימן היה ממייסדי הקיבוץ. האם ניצולת שואה הגיעה מאוקראינה/ בלרוס. כל התקופה שבין מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים הייתה תקופה של מתיחות ביטחונית רצופה תחת עול הצבא הסורי אשר ישב על רמת הגולן מעל יישובי עמק החולה. במבצע קדש ישראל זוכר שבקיבוץ מלאו שקי חול וחפרו תעלות. בנובמבר 1958 היה יום אחד של הפגזות קשות על הקיבוץ מה שהביא לכך שבן גוריון הגיע כדי להתרשם מהמצב. ישראל מספר מה זה היה לגדול בסמיכות לאגם החולה על תקן נוף הילדות. הילדים למדו לשחות באגם וראו כיצד המדינה עושה מעשה ומייבשת את האגם לטובת פיתוח שטחי חקלאות. פעולה זאת עוררה כבר אז ביקורת לא קטנה גם בקרב חברי הקיבוץ. ישראל זוכר את מכונות הייבוש הענקיות חונות בשטח הקיבוץ. מומחה משוייץ התריע כבר אז על כך שהמעשה הזה לא טוב לסביבה. בתקופת התיכון ישראל היה אתלט מצטיין. בשנת 1965 הוא יצא לשנת שירות בנוער העובד/ מחנות העולים בחיפה. במקביל הוא החל ללמוד באופן עצמאי לבחינות הבגרות מה שלא היה אז מקובל בחינוך הקיבוצי. בנובמבר 1966 ישראל התגייס לצבא והגיע לסיירת גולני. המ"פ היה ראובן רובקה אליעז. בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים הסיירת נשלחה לתצפת מכיוון כוכב הירדן על צבא ירדן בגבול המזרחי. כאשר פרצה המלחמה כל הכוחות בגולני חוץ מהסיירת היו כבר עם משימות ברורות מה צריך לעשות. על פי עדותו הייתה תכנית להנחית את הסיירת באזור דמשק. בארבעת הימים הראשונים של הלחימה, התסכול היה גדול כי חשבו שצה"ל לא יתקוף ברמת הגולן. כאשר פרצה המלחמה הסיירת נשלחה תחילה אל אזור ג'נין ובהמשך יועדה להתקדם לעבר שכם. בהמשך הכוח של ישראל השתתף בכיבוש תל פאחר אשר חלש על צפון עמק החולה. ישראל זוכר את התעלות במקום מלאות בגופות של חיילים משני הצדדים. אחרי תום המלחמה ישראל עבר קורס מ"כים ובהמשך גם קורס קצינים. המחזור שלו היה זה אשר העביר את מיקום הקורס ממחנה סירקין אל בה"ד 1 במצפה רמון. את ששת החודשים האחרונים הוא שירת בפנימייה הצבאית על יד תל אביב. בסוף 1969 הוא השתחרר אבל הספיק לשרת בתור "נמר" כלומר מפקד מוצב, בגזרת התעלה, בתקופת מלחמת ההתשה. כאשר פרצה מלחמת יום כיפור ישראל נשלח במסגרת החטיבה הירושלמית לתחזק את הגבול המזרחי. הכוחות התמקמו בסביבת בקעת פצאל. ישראל מתאר שיגרה לא נעימה כלל כאשר הוא בתור קצין היה אחראי על כוח אדם לא מקצועי בעליל. גם תנאי מזג האוויר היו לא טובים. אחרי כשלשה שבועות החטיבה הועברה לחזית התעלה ושהתה בגזרת איסמעיליה מספר חודשים. באזרחות ישראל למד ערבית והחל את דרכו כמזרחן, תחילה בחיל המודיעין (אמ"ן) ובהמשך פנה לאקדמיה. ישראל בנה לעצמו מוניטין חובק עולם בתור מי שבקיא ביחסים האזוריים בין מדינת ישראל ושכנותיה ובדגש על מצרים. הוא מעיד על עצמו שביקר במצרים עשרות פעמים. בהמשך הוא הפך לנואם מבוקש בעיקר בחו"ל. הוא גם חבר באקדמיה הלאומית למדעים. ישראל גם כתב ספרים רבים ופרסם מאמרים לרוב בתחום ההתמחות שלו בשטח המזרחנות. חלק מתלמידיו הפכו גם הם לפרופסורים בעלי שם. ישראל לא מסתיר את נטיותיו אל הצד השמאלי של המפה הפוליטית והוא מצר על הופעות של מומחים שונים באמצעי התקשורת אשר מחווים דעה מבלי שיש בידם מספיק ידע כעדותו. בשנים האחרונות ישראל עוסק בעיקר בגיוס כספים למוסדות אקדמאים בארץ. בשנת 1968 ישראל התחתן עם שושנה, ילידת רומניה, תוך כדי השירות הצבאי ומייד לאחר תום קורס הקצינים. הם מתגוררים בהרצליה . יש להם שני ילדים ושלשה נכדים.

ראיון צילום ועריכה יצחק בוצר ...