שמעון נולד במרוקו בשנת 1942. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1950 בספינה "נגבה". בזמן מלחמת העולם השנייה האב אשר התגורר אז בצרפת, היה פעיל במחתרת הצרפתית. המשפחה השתכנה במעברת אהלים ברמלה. האב נמנה על הצוות אשר עמד לייסד את מושב ישרש הסמוך. המושב סבל מהתנכלות הפדאיון והמשפחה החליטה להתגורר בעיר . שמעון למד בבית ספר ממלכתי ה' ולאחר מכן במקצועי עמל רמלה. האב היה בין מקימי ענף רכיבת האופניים בישראל. תוך כדי זה הוא נקלע לתאונה אשר היה מעורב בה המזכיר הצבאי של דוד בן גוריון. האם הייתה תופרת. בהמשך האב הועסק בעיריית רמלה. עוד לפני הגיוס לצבא שמעון עבד כשנה בתעשייה האווירית. הוא התגייס לחיל השריון במאי 1960. מקצועות וצמ"פ עשה בגדוד 82 חטיבה שבע על טנקי שרמן. המג"ד היה שמואל גורודיש. באותו הזמן היו בצבא טנקי שרמן מדגם M1 וM 2. התותח היה בקוטר 75 מ"מ. לקראת סוף השירות הסדיר החלו להתקין בשרמנים את תותח ה 105 מ"מ החדיש. שמעון מתאר את טיבו של טנק השרמן בבחינת עולם שנעלם. בהמשך השירות, שמעון עבר קורס מפקדי טנקים. הוא השתחרר בשנת 1962 והחל לעבוד בחברת אל על שם התמיד לאורך יותר מ 46 שנים. במלחמת ששת הימים הוא שירת בגדוד שריון פיקודי (גש"פ) תחת פיקוד אוגדת אריק שרון. בזמן הלחימה הוא נפצע בגבו אבל חזר לאיתנו. מקרה מיוחד קרה שתודות לתושייה ותשומת הלב של שמעון, חייל אשר נחשב תחילה להרוג התגלה כפצוע והובהל לבית החולים במסוק של הרמטכ"ל דאז יצחק רבין. גם במלחמת יום כיפור שמעון לחם בסיני עם גדוד השרמנים 226 בפיקודו של המג"ד יוסף רביב אשר חזר בבהילות מחו"ל כאשר פרצה המלחמה. הגדוד לחם במסגרת חטיבה 11 בפיקודו של אהרון פלד (פדלה). שמעון לחם גם בצד המערבי של התעלה וחברים אשר הכיר נפלו או נפצעו במלחמה. בשלב מסויים הוא נאלץ לתפקד כמפקד מחלקה בלי שהיה קצין כי המ"מ נפצע ולא היה מי שיחליף אותו. אחרי תום המלחמה שמעון עבר קורס קצינים מזורז. הפעם האחרונה שהוא עלה על טנק שרמן במסגרת צבאית הייתה בשנת 1987. בשנת 1966 שמעון התחתן עם גרטי ילידת בולגריה. נולדו להם שלשה ילדים ויש להם ששה נכדים. ...

מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר