אורי לוריאן מיליס חובש בפל"רק-פלוגת רפואה קדמית חיל הרפואה גר"פ-גדוד רפואה 504 פיקוד של פרופסור יחזקאל קישון אוגדת שרון אורי נולד ברומניה בשנת 1949.המשפחה עלתה לארץ בשנת 1961 אחרי המתנה שנמשכה 11 שנים ארוכות משום שהשלטונות ברומניה של אותם הימים הערימו קשיים על מבקשי הגירה. אורי למד בעיר בוקרשט בבית ספר יוקרתי אשר כמעט ולא קלט יהודים. בבית הספר גם אסור היה לדבר עברית. באופן כללי הייתה אוירה של אנטישמיות. בבית הייתה אוירה של ציונות ודיברו על ז'בוטינסקי. כמו כן הם זכו לביקור של שליח מטעם קרן קימת לישראל (קק"ל). האב היה איש תעשיה ועבד במספר מפעלים בבוקרשט. בסופו של דבר המשפחה הצליחה לקבל אישור יציאה מגבולות רומניה על בסיס של איחוד משפחות עם הדוד אשר התגורר בצרפת. אורי עלה לארץ במסגרת עלית הנוער ושנה לאחר מכן שאר המשפחה הגיעה בעקבותיו. המשפחה התגוררה תחילה באשקלון ובהמשך עברו לתל אביב. אורי למד חשמל ואלקטרוניקה בבית הספר מקס פיין ואחרי זה ביד סינגלובסקי. הוא התגייס לצבא בפברואר 1968. תחילה הוצב כחובש בגדוד 12 של גולני. הוא זוכר לטובה את השהות במחנה שרגא. בהמשך הוא הלך לקורס חובשים מתקדם ולא חזר לגולני אלא ונשאר כמדריך בבה"ד 10. בתקופת מלחמת ההתשה הוא שירת גם בגזרת מוצבי התעלה. בפברואר 1971 הוא השתחרר כאשר יום לפני השחרור שלו ושל איה זוגתו שניהם התחתנו. במלחמת יום כיפור אורי לחם בגזרת סיני כחובש בפלר"ק (פלוגת רפואה קדמית) אשר פעלה בגזרה הצפונית של התעלה בגדוד רפואה (גר"פ) 504 תחת אוגדת שרון. הוא היה עד לכאוס הגדול אשר איפיין את הימים הראשונים של הלחימה. הוא גם נחשף למראות הפצועים וההרוגים. הוא מתאר את המאמצים אשר הוא וחבריו עשו כדי להשלים את מלאי הציוד הרפואי כאשר הם פרצו את מחסני התרופות הנעול בבסיס טסה. בהמשך הוא המשיך להתקדם מערבה עם הכוחות והשתתף בחציית התעלה והגיע עד העיר איסמעליה וגם לפאיד. הוא זוכר כיצד הוא והצוות שלו טיפלו בפצועים תחת אש ובין השאר אף טיפלו בטייס מסוק מיצרי. אחרי חמישה חודשים הוא חזר לביתו. בהמשך הוא עבד בתדיראן ובאלקטרה בתור הנדסאי אלקטרוניקה. אורי ואיה זוגתו מתגוררים בחולון. יש להם שלשה ילדים ושלשה נכדים.

מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר

פרופ' יחזקאל קישון ז"ל - https://ykishon.com/