המרואיין – רב סרן בדימוס נמרוד ארז. סגן מפקד דבור 864 בפלגה 915 במלחמת יום הכיפורים נמרוד, תושב קיסריה, נולד בשנת 1953 בגבעת חיים איחוד. בן לגדי ורבקה ארז, שניהם ילידי הארץ. רבקה ארז (לוונברג במקור) בת להורים שעלו מהולנד גדי ארז (רזניצ`קו במקור) בן להורים שעלו מאוקראינה. לנמרוד שלושה אחים, הוא נשוי ליהודית, ויש לו שתי בנות ושני בנים. כילד וכנער עבר נמרוד עם משפחתו בכמה מקומות מגורים. מגבעת חיים איחוד לקרית גת, משם לרחובות, ובהמשך למושב תימורים. נמרוד למד בבית הספר הימי מבואות ים במכמורת, ובהמשך התגייס לקורס חובלים מחזור כ"א בחיל הים, שאותו סיים ביולי 1973. במלחמת יום כיפור שירת נמרוד בזירת ים סוף, כסגן מפקד דבור 864, והשתתף בשני קרבות. הראשון והמפורסם שבהם במרסה תלמת, נמל קטן בחלק במערבי של ים סוף, ובמסגרתו צמד דבורים ביצע פעולת תקיפה שהסתבכה של כלי שיט עוגנים. על חלקו בקרב זה קיבל נמרוד צל"ש רמטכ"ל. בהמשך שירותו הצבאי הפך נמרוד למפקד דבור ולאחר מכן מוביל זוג דבורים ובהמשך מפקד סיירת דבורים. בהמשך נמרוד הדריך בקורס חובלים ושירת כסגן מפקד אח"י מעוז. נמרוד שירת במילואים במפקד דבור בזירת ים סוף עד גיל 45 בחייו המקצועיים היה נמרוד מנהל בכיר. בין היתר שימש כסמנכ"ל בנשיונל סמיקונדוקטורס, שטראוס, וסלקום. במהלך השנים השיט נמרוד יאכטות במקומות שונים בעולם, תחביב אותו הוא ממשיך עד היום. כחלק מעיסוקיו פתח נמרוד לפני כשלוש שנים קבוצת פייסבוק סגורה שבה חברים בוגרי קורס חובלים בלבד. במסגרת קבוצה זו סופרו הרבה סיפורים הקשורים להווי החיים של חובלים, שחלקם קובצו ונערכו והוצאו לאור כשני ספרים שנמכרו לחברי הקבוצה, כמו גם פעולות נוספות של קבוצה זו שעליהן מספר נמרוד במהלך הריאיון. ריאיון צילום ועריכה עמית ארז מתוך ויקיפדיה התגייס לחיל הים וסיים קורס חובלים מחזור כ"א. ביולי 1973 הוצב בפלגה 915. ארבעה ימים לפני מלחמת יום הכיפורים יצא כוח של שתי ספינות דבור, בפיקודו של סגן צבי שחק, לסיור במפרץ סואץ. ארז שירת בכוח זה, בדרגת סגן-משנה, כסגן המפקד של דבור 864. ב-6 באוקטובר, בשעה 14:10, יצא זוג הדבורים במגמה לבלום חדירה של טרפדת מצרית K-123 שנעה לכיוון החוף הישראלי, בלא שידעו כי זמן קצר קודם לכן פתחו כוחות מצריים במתקפה נרחבת לכל אורך תעלת סואץ, בשארם א-שייח' ולאורך חוף המפרץ. הכוח גם לא עודכן לגבי תקיפת מטוסים מצריים את המעגן בשארם א-שייח', שגרמה לניתוק הקשר עם יחידות הזירה במפרץ סואץ. בשעה 23:00 קיבל כוח הדבורים פקודה ממפקדת חיל הים לתקוף את כלי השיט שבראס זעפרנה. שחק הסיק בהתייעצות עם אנשיו בדבור כי יעד התקיפה הוא המעגן של ראס זעפרנה - מרסא תלמאת והתארגן לתקיפתו. מעט לאחר השעה 01:00 בלילה שבתחילת 7 באוקטובר הגיעו שני הדבורים למעגן מרסא תלמאת. מפקד הכוח צביקה שחק נכנס למעגן בדבור 864, ודבור 867 נותר במרחק של כקילומטר מחוץ למעגן. דבור 864 פתח באש לעבר מטרות מעגן, ונענה באש נגדית שהשביתה את מכ"ם הדבור ופצעה את כוון תותח החרטום שהפסיק לירות. ארז, שהיה אחראי על הניווט מתוך הגשר הסגור, עלה לגשר הפתוח לאחר שבמטח האש הראשון נפגע המכ"ם בו השתמש לניווט. לפי תמונת המכ"ם האחרונה שהייתה בזיכרונו הבין שהדבור מתקרב לחוף במהירות ומשך את ידיות השליטה על המנועים למצב עצירה ואחורה. כך האט את התנופה של דבור 864 בעלייה על שיפוע החוף. לאחר מספר ניסיונות הספינה ירדה משיפוע החוף ולא היה צורך בגרירתה. תוך כדי היציאה לקח ארז אקדח זיקוקים וירה חמישה זיקוקים לעבר סירת ברטרם מצרית במגמה להדליקה. לפחות חלקם פגעו בה כי נראתה בוערת.[2] בחודש ספטמבר 1975 קיבל ארז ציון לשבח מהרמטכ"ל מרדכי גור. תיאור מעשיו בכתב הצל"ש: ביום 6 באוקטובר 1973, בקרב של ספינות "דבור" במרסה-תלמת, שימש סג"ם נמרוד ארז כסגן מפקד הספינה הראשונה שנכנסה למעגן. הוא ניוט את הספינה לתוך המעגן בתנאים קשים, בתושיה רבה. במהלך הקרב עלתה הספינה על שרטון, אך סג"ם נמרוד ארז המשיך להילחם ואף ארגן את שאר הלוחמים לשימוש בנשקם האישי. משנפגע תותח החרטום והתותחן נפצע, גרם סג"ם נמרוד ארז להצתת ספינת אויב, באמצעות אקדח-זיקוקין - וכל-זאת תחת אש אויב מטווחים קצרים, ועל-אף היותו פצוע.[3] בהמשך מלחמת יום הכיפורים השתתף בתקיפת מעגן ראס-ע'ריב כמפעיל תול"ר קרל גוסטב ("קרגו") על-גבי הדבור.[ המשיך לשרת בזירת ים סוף כמפקד דבור, מוביל זוג, קצין הדרכה ומבצעים של פלגה 915 ומפקד סיירת דבורים. שימש כסגן מפקד 'אח"י מעוז' בעת קליטתה בחיל הים. ביולי 1977 השתחרר משירות סדיר בדרגת סרן. בשירות המילואים שימש עד גיל 45 כמפקד דבור בבסיס חיפה ובזירת ים סוף, ועלה לדרגת רב-סרן. לאחר שחרורו מצה"ל לאחר שחרורו מצה"ל עבד כקצין שני בצי הסוחר. הצטרף לצוות ההקמה של מפעל נשיונל סמיקונדקטור (כיום טאואר סמיקונדקטור) במגדל העמק, ועבד שם במשך שמונה שנים כסמנכ"ל משאבי אנוש ולוגיסטיקה. עבר לחברת שטראוס שבה היה במשך שנתיים מנהל משאבי אנוש. הצטרף לצוות ההקמה של חברת סלקום כסמנכ"ל משאבי אנוש, ולאחר חמש שנים בתפקיד זה מונה בשנת 1999 לסמנכ"ל השירות בחברה,[5] ובהמשך מונה לסמנכ"ל המגזר הפרטי בחברה. בשנת 2004 מונה למנכ"ל קבוצת עמדה, העוסקת בהשמה, פיתוח ארגוני וליווי תהליכי שינוי.[6] המשיך כיועץ עסקי עצמאי.

ריאיון צילום ועריכה עמית ארז