יגאל נולד בשנת 1948 בחיפה, גדל והתחנך בעיר. הוריו היו אנשים רגילים ופשוטים. התגייס לצה"ל בסוף 1967 ונשלח לשריון לטנקי מג"ח. לאחר המקצועות ירד לסיני לחטיבה 14. השתתף במלחמת ההתשה, ולאחר מספר חודשים יצא לקורס מט"קים, שמיד בסיומו נשלח לקורס קצינים. עם סיום קורס הקצינים הוצב כמדריך בבית הספר לשריון במדור תותחנות. לאחר השחרור השתלב במערכת המודיעין האזרחית. בשנת 1972 היה בין מקימי חטיבת המילואים 421 בפיקוד חיים ארז באוגדת שרון בגדוד 264 בפיקוד גיורא לב. הימ"ח היה בשדה תימן. ביום הכיפורים בפרוץ המלחמה התייצב בימ"ח, ולאחר הכנת הטנקים ירדו לסיני על זחלים על הכביש דרך ניצנה. עיקר הלחימה של הגדוד הייתה בגזרה המרכזית, ציר עכביש והחווה הסינית. בתאריך 14/10/73 השתתפו בבלימת התקפת השריון המצרי והשמדת טנקים רבים. הגדוד צלח את התעלה ראשון על גבי התמסחים, והיה כוח הטנקים הראשון ממערב לתעלה. לאחר הצליחה פעלו ממערב לתעלה להשמדת בסיסי הטילים על מנת לאפשר לחיל האוויר לפעול. הם נלחמו מערבית לאזור הצליחה באזור שדה התעופה פאיד עד כניסת הפסקת האש. יגאל מתאר את הנסיעה הראשונה הביתה, בעיקר את ההבנה שבארץ ממשיכים לחיות כרגיל. לאחר מספר חודשים של שהייה בצד המערבי, חזרו לשטח סיני הישראלי, ועלו לימ"ח בשדה תימן להשתחרר. בהמשך שרת במילואים באותה פלוגה וגדוד עוד שנים רבות. בשנת 1982 נפצע בלבנון ויצא ממערך המילואים. עד היום בוגרי הפלוגה שומרים קשר אחד אם השני.

יגאל היום פנסיונר פעיל בעמותה לתולדות חיפה.

ריאיון וצילום חנן ויטלס  עורך חורין