בבוקר יום כיפור קמב"ץ הגדוד הגיע בג'יפ לסוללה, ודיווח על כוננות מיוחדת ונתן פקודה לשלוח קת"ק לגדודי הטנקים הפרושים בטסה. בשעה 10:00 התקבל טלפון ממפקדת הגדוד שבשעה 16:00 תתחיל מלחמה. בשעה 14:00 עברו מטוסים מצריים מעל הסוללה והחלה הפגזה מצרית על אזור הפרישה שהייתה על ציר חת"מ מזרחית לתעלה במרחק 10 ק"מ באזור ציר הגידי. תוך מספר דקות החלו להתקבל בקשות סיוע מהמעוזים שעל התעלה. בשעה 14:30 כוח טנקים מצרי שנע על הציר הגיע לשטח הפריסה של הסוללה. מטוסים שלנו שחזרו מתקיפה זיהו את כוח הטנקים, תקפו ועצרו אותו. הסוללה דילגה דרומה ופרשה. בלילה שבין 6-7/10/73 כוח טנקים מצריים שנע בחזרה לתעלה עבר דרך הסוללה. בוקר יום ראשון 07/10/73 הבין פרץ שקיום ושימור הסוללה תוך מתן סיוע באש ארטילרית תלוי בהחלטות שלו וביכולתו הפיקודית. בשלושת הימים הראשונים הסוללה הייתה כמעט יחידה בשטח. ביום ראשון בערב מתקבלת פקודה לירות אש ישירה על המעוזים. בהמשך המלחמה פרץ הוביל ופיקד על הסוללה תוך שמירת יכולת התפקוד ומתן סיוע לפי הדרישות. תובנות אישיות: אווירת ה"חפיף" שלפני פרוץ המלחמה והשפעתה על הימים הראשונים, והלקח מכך מנחה את אופן ההתנהלות האישית של פרץ לאורך השנים. הריאיון התקיים ונערך בשנת 2013 ע"י אורי מנוס. פרסום: חורין דור כיפור 73.