בפרוץ המלחמה, גדוד 405 היה פרוס בעמדות ברמת הגולן מערבית לחרמונית ועמק הבכא. ביום כיפור, בשעה 14:00 החלה הפגזה ותקיפת מטוסים סוריים על רמת הגולן. מיד התחילה דרישה לסיוע בכל רשתות הקשר. רק לאחר שהרשת התאזנה, הסוללה נתנה סיוע - בתחילה לטווחים ארוכים ובהמשך לטווחים קצרים - למוצבים שבקו הראשון. ישראל הבין מכך שהסורים מתקרבים, וקיבל החלטה לירות עם ארבעת התותחים שבסוללה, כל אחד למטרה אחרת עקב הביקוש והדרישה לסיוע. למרות הארטילריה הסורית שנפלה על הסוללה, המשיכו לירות עקב כך שהתומ"תים היו במחפרות. עד הלילה הסוללה תפקדה כמו בספרים ולפי מה שלימדו בחיל. בלילה המוצבים ביקשו תאורה, ומהר מאוד לא נשארה תחמושת לתאורה, וגם פגזי הזרחן נגמרו. ישראל ביקש תחמושת ולא קיבל, ונתן פקודה להשאיר פגזי חרום בכל קנה. בשעות הלילה נשמע רעש של שרשרות טנקים מאזור החרמונית, קנה אחד ירה פגז בכינון ישיר לאזור וקולות הטנקים נעלמו. בסוללה נגמרה התחמושת. לאחר דילוג לעמדה חליפית נשארו ממתינים לתחמושת. בהמשך קיבל פקודה לקראת בוקר לדלג לאחור, ולמרות שלא הסכים, לאחר שקיבל פקודה משליח של המפקדה שהגיע לסוללה, דילג לאחור לציר חת"מ, שם קיבל משאית תחמושת. בהמשך הגיעו שתי משאיות תחמושת תאורה. הארטילריה הסורית ירתה על הסוללה, ושני הנהגים של המשאיות נהרגו. הסוללה המשיכה לתפקד, וירתה עד שלב הדיפת הסורים מרמת הגולן. הסוללה השתתפה בפריצה למובלעת הסורית ונכנסה לשטח סוריה ראשונה מכל כוחות הארטילריה. בהתקפה על תל שמס סייע ישראל ליוסי בן חנן. תוך כדי הסיוע הוא הבין, ששניר אברהם, שהיה מפקד הסוללה בשגרה והקש"א של גדוד הטנקים נהרג. חיילי הסוללה מכל שכבות האוכלוסייה תפקדו בצורה מופתית. אירועי המלחמה וההתגברות על המכשולים הרבים מהווים לישראל עד היום אמת מידה לחיים. הריאיון התקיים ונערך בשנת 2013 ע"י אורי מנוס. פרסום: חורין דור כיפור 73.

סג"מ ישראל קיגל היה במלחמת כיפור קע"ת - קצין עמדת תותחים בסוללה "ג" שבגדוד 405. * ככזה, וכקצין צעיר, הוא הבכיר "בשטח" בסוללה הפרוסה בליבה של המלחמה הקשה בקרבות עמק הבכא. עליו לייצר אש סיוע ככל שיוכל ובו בזמן למנוע את פגיעת הסוללה הנמצאת תחת אש נ"ס (נגד סוללה) כבדה ויעילה כל שבוע הלחימה הראשון. "קיגל" בפי אנשיו, בנה את מנהיגותו הנחרצת בסוללה שהרכבה האנושי היה קשה בהתבסס של שני אלמנטים - אנושיות ומקצועיות. חידד זאת גלעד אלון באמירה: סוללה "ג" עם קיגל ופלוגתו של מאיר זמיר "טייגר" בחטיבה 7, היו הפלוגות היחידות שאיש מלוחמיהם לא נהרג. * ישראל קיגל נולד באוקראינה ב- 1952. הוא בנם של שורדי שואה שעלו לארץ בהיותו בן שש. כפי שהיו הזמנים אז נשלחו בני המשפחה שלא מבחירתם לעיירת הפיתוח / עולים שאך החלה לקום לאחר פרוק המעברה - העיירה בית שמש. ישראל מתאר חיים כפי שהיו בשנות החמישים, בצמצום ובקשיי פרנסה. עובדת היותם שורדי שואה איננה מוזכרת בבית. עד שייפתחו הוריו מכבסה עובד האב "בעבודות יזומות" ("פועל דחק") בקרן הקיימת "בייעור". חרף הקשיים המשפחה דוחפת את בניה ללימודים וישראל חובש את כיתת התיכון הראשונה בבית הספר התיכון שהוקם בבית שמש. (ככזה יהיה גם בעל תעודת הבגרות הריאלית המלאה הראשון בבית שמש.) כשנשאל מה היה יחסם של "הצברים" אליו ושלו אליהם כנער השיב: "לא היו צברים. כולם היו עולים." * ישראל פועל במצוינות אישית ללא מירכאות. כשחבריו לקורס הקצינים בחופשה לפני תחילת ההשתלמות החיילית של חיל התותחנים הוא לומד בבית מתמטיקה. סוללה "ג" אליה הוא מגיע כקצין זוטר הרכבה האנושי קשה. "גיוס מאי". מיקרי נפקדויות, "בריחות" וכוליי בסוללה, וכשהוא קצין תורן בשבת הוא מבטיח שחיילים לא ייברחו באותה שבת בכך כשהוא לוקח את חיילי הסוללה על דעת עצמו לדיסקוטק ברמלה ואיננו מודה עד היום שהיה בכך ובשאר מעשיו לתרום רבות לערכיותו ומנהיגותו כקצין בסוללה. * סמוך לכיפור הוא מתמנה לקע"ת (קצין עמדת התותחים) של הסוללה. להזכיר את נהלי התותחנים עד ששונו אחרי כיפור, המפקדים הישירים אינם בסוללה. "אינם בשטח". במקרה הספציפי של סוללה ג', מפקדה אברהם שניר ז"ל הוא הקש"א (קצין הארטילריה) של קהלני בגדוד 77, ומפקד הגדוד אריה מזרחי הוא מס"ח (מפקד הסיוע החטיבתי) בחטיבה 7. יוצא מכך שבזמן עבודת הסוללה, בלחימה, בקרב עצמו, הוא הבכיר בסוללה - סג"מ בן עשרים ואחד. בהיות סוללה "ג" סוללה מצטיינת היא מוצבת כסוללה עצמאית בגיזרה הצפונית בעמדת התותחנים שבגב תל חרמונית. ישראל מתאר את רגעי פתיחת המלחמה, השמיים שחורים מארטילריה. את הקושי לירות למטרות סיוע במצב רשתות אלחוט קורסות, ולכשהוא יורה הוא מפצל תותחים בודדים כשכל תותח מארבעת תותחיו יורה למטרה אחרת באין יכולת לרכזם לאש יעילה, כל זאת ללא קנ"א (קצין ניהול אש) כלומר הוא בעצמו. כבר בחצות הוא כמעט ללא תחמושת. הוא כעוס כיצד הפיקוד איננו מספק לו תחמושת שנצרכה ועדיין לא מבין מהי הבעייתיות בהכנסת משאיות "רכות" לקוו האש. הוא מוכרח בהוראת הפיקוד לבצע דילוג לאחור מעמדותיו לציר החת"מ. להמחשה מהי "נסיגה" - ציר חת"מ בכיפור הוא ציר "אחורי" המרוחק רק בשלושה ארבעה קילומטרים בלבד ממקום הדילוג. זהו טווח אפסי, ובמושגי קרבות הפנים אל פנים בגיזרה היה במפורש "קוו ראשון" אך מספיק לאפשר הצטיידות על כל סכנותיה לשיירות התחמושת. רק שם מקבל ישראל אספקת תחמושות רעננה וחוזר לירות כשהוא משלש את כמות התחמושת בבטנים ובעירומים. בדיעבד, דילוגו לאחור בהוראת פצ"ן סביר שהציל את סוללתו וחייו הוא כשהנחתת הקומנדו הסורי בזרוע הצפונית - הוא כוח הקומנדו הסורי שפגע לאחר מכן בסיירת חט' 7 - הרי בסבירות גבוהה שסוללתו של קיגל הייתה מטרה מועדפת אם לא עיקרית לכוח הקומנדו הסורי. ישראל נושא על עצמו נפילת שני נהגי מילואים שסיפקו תחמושת לסוללה. סוללה "ג" משתתפת בירי לחילוץ בפרשת יוסי בן חנן בתל שמס. * כל זמן השבוע הראשון למלחמה אין ישראל יודע את מוצאות סוללה "ב" בגדוד 405 שהושמדה כבר בלילה הראשון באזור הג'וחדר. טנק מחטיבה 7 החולף על פניו במובלעת מוסר לו "הקצין שלכם מת". אין הוא יודע שמדובר במפקד הסוללה שלו. מרגע נפילת אברהם שניר ז"ל, סג"מ ישראל קיגל בן העשרים ואחד הוא בפועל מפקד הסוללה. * רואיין בביתו שבטבעון ב- 18 יוני 2023 * תחקיר וריאיון - גלעד אלון. צילום, עריכה והנגשה - יאיר כידן. * קישורים: אנשי חת"מ שרואיינו בדור כיפור: דור כיפור - אלון גלעד (ושם הפניה) ---    • דור כיפור - סא"ל ...   דור כיפור - בכר אהוד ---    • דור כיפור - אל"מ ...   דור כיפור - ברעם עמוס (ושם הפניות) ---    • דור כיפור, תא"ל ב...   דור כיפור - יניב גדעון ---    • דור כיפור - רס"ן ...   דור כיפור - מזרחי אריה (ושם הפניות) ---    • דור כיפור - תא"ל ...   דור כיפור - מנוס אורי ---    • דור כיפור תא"ל (מ...   דור כיפור - שרוני נתי (ושם הפניות) ---    • דור כיפור - אלוף ...   * שקופית פתיחה - "החצר בהפגזה 1973" - תצלומו של מיכה ברעם ובאדיבותו.