בתקופה שלפני פרוץ המלחמה היו תחושות והכנות לקראת התרחשות מלחמתית לא ברורה. יעקב מניסיון אישי הבין שעומדת לפרוץ מלחמה והכין לקראתה את האגד. ההכנה המקצועית של לוחמי האגד הייתה טובה. במלחמה הייתה בעיה של קצב אש שגרם לתקלות בתותחים. בפרוץ המלחמה בשעה 14:00 ביום כיפור יעקב היה בדרך לחמ"ל האוגדה ברפידים. התקפת מטוסים על רפידים הבהירה לכולם שיש מלחמה. בשעה 14:05 יחידות האגד החלו לירות אש סיוע למעוזים. מיד החלה בעיה של תיעדוף למי לסייע עקב מחסור הקנים מול המצרים. בהמשך המלחמה הגיעו יחידות מילואים, והאגד גדל לשמונה גדודים. בקרב על המעוזים נורתה אש ישירה לתוך המוצבים. לא ניתן היה לרכז אש של אגד עקב ריבוי מבקשי הסיוע על יחידות האש. בלילה ניתן היה לטפל בכלים ולהכניס תחמושת. יעקב הציע לירות בלילה על המצרים בעזרת קת"קים שהתקרבו לכוחות המצריים בסיוע הצנחנים. הקרב על המזח השאיר את אנשי הסיוע תחת רגשות קשים של חוסר יכולת לעזור. יעקב מציין את הסיוע לגדוד 202 שעזר לבלימת המצרים. תובנות אישיות לדורות הבאים - חוסר הכנה של צה"ל למלחמה שחלקו מקורו בזלזול כלפי האויב חיילי התותחנים תפקדו היטב והבינו את המשימה תוך גילוי מקצוענות ומוטיבציה גבוהה של הכוחות הלוחמים ויחידות ההספקה והחימוש צילם וריאין אורי מנוס ערך והנגיש חורין