הלל נולד בקיבוץ גבת בשנת 1946. הוא גדל והתחנך בקיבוץ. ההורים הגיעו מפולין. האם עבדה בקיבוץ כתופרת. האב כיהן בין היתר כמזכיר הקיבוץ. בזמן מבצע קדש הלל זוכר חפירת תעלות ברחבי הקיבוץ, התלמידים תרגלו ירידה למחסה. ב1966 הלל התגייס לשריון כי זה תאם את היותו "איש טכני" כדבריו. הוא עשה מקצועות כנהג על טנק שוט מטאור ואת אימון הצמ"פ עשה בגדוד 82 חטיבה שבע. המח"ט שמואל גורודיש. בהמשך הוא עשה קורס מפקדי טנקים והמשיך לקורס קצינים. בתקופת הקורס בבסיס בה"ד 1 בסירקין החלה מלחמת ששת הימים. הוא חזר לגדוד 82 בפיקודו של פינקו, והוצב תחת פיקודו של המ"פ שמאי קפלן. הגדוד לחם בחזית סיני. נפילתו של שמאי קפלן המפקד הנערץ זכורה לו הייטב. עם תום המלחמה הלל חזר להשלים את קורס קציני השריון. הוא שימש כמדריך בקק"ש ואף נטל חלק בפעולת כראמה בחודש מרס 1968. בשנת 1969 הלל השתחרר מהשירות וחזר לגבת. הוא יצא ללימודי הנדסת מכונאות ובמקביל הוא מקדיש פרק מיוחד בסיפורו לאהבתו למשחק הכדורסל. תחילה שיחק בהפועל גבת ומאוחר יותר בקבוצה היותר ידועה – גבת יגור. במלחמת יום כיפור הלל שירת כמ"מ של טנקי שוט מטאור בגדוד 125 של חטיבה 205. המג"ד היה טוביה תורן. מפקד החטיבה יוסי פלד. הגדוד נע על זחלים ממחנה עופר בצפון ירושלים עד צומת צמח על יד הכנרת. בהמשך החטיבה עלתה למעלה ולחמה בקרבות רמת הגולן. הגדוד של הלל ספג פגיעות ואבדות כולל המג"ד טוביה אשר נהרג בקרב. בהמשך, החטיבה ירדה לסיני והשתתפה במצור על הארמיה השלישית המצרית. בהיותו באזור התעלה הוא התבשר על לידת בנו השני אבל לא הצליח להגיע אל טקס ברית המילה. אחרי 150 יום החטיבה חזרה למחנה נפתלי ושם הטנקים עברו תהליך של החזרה לכשרות. הלל חזר לקיבוץ והמשיך להשתלב בחיים ובעבודה. במקביל, בתקופות שירות המילואים, הוא התקדם בסולם התפקידים והדרגות והגיע לתפקיד של מפקד גדוד. הוא השתתף גם במלחמת לבנון הראשונה. בשנת 1992 הלל סיים את שירות המילואים ומאז הוא חי בגבת ובין היתר, בתור חרש אומן, הוא עוסק בפיסול במתכת ואף הציג תערוכה מיצירותיו. להלל יש ארבעה ילדים מאשתו הראשונה המנוחה ויש לו 13 נכדים. הוא נשוי בשנית ומתגורר בגבת עד היום

מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר ...