שלמה נולד בקבוצת כנרת בשנת 1951. הוא נולד בבית החולים הסקוטי בטבריה. ההורים הגיעו לקיבוץ מחיפה. שלמה למד בבית הספר היסודי במקום והמשיך בתיכון מקצועי עמל שהיה ממוקם על יד קיבוץ אפיקים. הוא מספר על ותיקי הקיבוץ "הליטאים" אשר לא הסכימו לקלוט בקיבוץ קבוצה של עולים מתימן וגם אפילו עשו בעיות להורים שלו אשר מוצאם היה מגרמניה ופולין. האב היה בין מפתחי ענף הלול בארץ. הוא עבד עם משרד החקלאות ועם מכון וולקני כדי לפתח זן של עופות אשר יהיה עמיד לתנאי הארץ. האב, גדעון, אף הכניס לראשונה מיכון לחליבת הפרות במשקי עמק הירדן. שלמה מתאר כיצד הוא ראה את החיים בקיבוץ, ומציין שהמושג הידוע "חורשת האקליפטוס" בהיבט הנוסטלגי שלו, לא עשה עליו יותר מידי רושם. בתקופת מלחמת ששת הימים ניתן היה לראות מתוך הקיבוץ, בקו ראייה ישיר, את מהלכי הלחימה בחלק הדרומי של רמת הגולן. לפני הגיוס לצבא שלמה היה בגרעין בנים בקיבוץ שדה בוקר והא זוכר שבארוחות ליל שישי בחדר האוכל, דוד בן גוריון היה מצטרף לשולחן של הבנים והבנות הצעירים. שלמה שאף להגיע לסיירת גולני. הגיוס לצבא היה בנובמבר 1970. יודקה פלד מ"פ הסיירת, לקח אותם למסע גיבוש לארוך חוף הים ועד לטיפוס אל פסגת רום הכרמל. בהמשך שלמה עשה קורס מ"כים ואחריו עבר קורס קצינים. במלחמת יום כיפור שלמה לחם בקרבות כיבוש החרמון, במסגרת גדוד 17 של חטיבת גולני. המג"ד היה דובי דרור. שלמה מספר בצורה מאירת פנים את התחושה של החיילים הצעירים אשר ממש רצו להיכנס אל הקרב. בצורה מקצועית הוא נוקב במספרים ומקומות ומהלכים שונים של הלחימה. מספר על חברים לנשק אשר נפלו או נפצעו. בשלב מסויים שלמה נפצע בצורה רצינית בידו הימנית. הוא הצליח להגיע בכוחות עצמו אל נקודת החילוץ כאשר הוא בסכנת חיים עקב איבוד דם רב. לאחר כחודש של אשפוז והתאוששות הוא חזר לחטיבת גולני. באותם הימים מערך התקשורת לא היה הכי יעיל, וכך קרה שבמערכים מסויימים של דרגות הפיקוד בגולני, במשך תקופה של כשבועיים בערך, שלמה נחשב לחלל או נעדר. הוא המשיך לשרת בגולני בתפקידי ביטחון שוטף לאורך גזרת המובלעת הסורית אשר הייתה עדיין בשליטת ישראל. בהמשך הוא עבר קורס מ"פים ואחרי זה מילא שורה של תפקידים בעיקר בגזרת פיקוד הצפון. הוא השתחרר מהצבע בשנת 1990 לאחר כעשרים שנות שירות. באזרחות הוא עבד בחברת רדימיקס אשר עסקה בייצור בטון לבנייה. בשנת 1976 שלמה התחתן עם זיוה. בנם הבכור עמיר נפל בשנת 1997 בזמן השירות שלו בתוך שטח לבנון . שלמה מדבר בפתיחות ובצורה מפוכחת על ההתמודדות עם השכול המשפחתי והבחירה המודעת להמשיך ולדבוק בחיים. הוא מספר בפירוט על דרכה של הבת שלהם ועל היותם סבתא וסבא לשתי נכדות. שלמה וזיוה מתגוררים בזיכרון יעקב

מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר

קישור לסרט של מודי בן שך אל"מ בדימוס מ"פ בגדוד 17 מג"ד דובי דרור חטיבתגולני בפיקוד אמיר דרורי

https://youtu.be/rew4jFybdTo