לפני יום כיפור 73 שר הביטחון משה דיין הגיע לסיור ברמת הגולן ועמו משלחת אנשי תקשורת. על גג הבונקר בתל פארס נתן את השקפתו על מצב וביטחון רמת הגולן וכמה שמדינת ישראל חזקה. בסיום המופע ירד דיין לבונקר התצפית מלווה באלוף פיקוד הצפון חופי וקצינים נוספים. יגאל קש"א תל פארס נקרא לתת סקירה על המתרחש בגזרה, דיין צפה במשקפת 20-120 על השטח הסורי וקבל עדכון על תגבור חסר תקדים של טנקים, יחידות חי"ר וקני ארטילריה בצד הסורי. דיין שאל את יגאל מה הניתוח שלו למצב, ותשובתו הייתה: "זה היערכות והכנות למלחמה". דיין לא התייחס לסקירה, לחץ את ידו ובירך אותו בברכת "שנה טובה". בבוקר יום כיפור 6/10/73 גדוד 53 חנה בחושנייה ונמצא בתדרוכים לקראת יום קרב של המג"ד עודד ארז. לקראת השעה 14:00 עבר מטס סורי מעל החניון וכל רכס חזקה התמלא בעשן של הפגזה ארטילרית. הגדוד החל לנוע דרומה לאורך ציר הנפט לעמדות באזור ז'וחדר. יגאל ניסה ליצור קשר עם המג"ד ולא הצליח הוא התחלף עם המט"ק ונכנס לתפקד מעמדת המפקד. כשעלו לרמפה שלהם נגלתה לפניהם תמונה של טנקים נעים בשדרות לכל רוחב הגזרה, וטנקים סורים בעמדות חיפוי יורים על כוחותינו. יגאל ניסה להפעיל אש ארטילרית, אך בעיות הקשר שנגרמו כתוצאה מחסימות סוריות על רשתות הקשר, לא אפשרו תקשורת. יגאל למעשה לחם כמפקד טנק וניהול אש עם הטנקים הסוריים. בהמשך נפגע הטנק, המט"ק נהרג ויגאל נפצע. מכיוון שהטנק עדיין הצליח לנוע, הם התפנו לנפח ומשם יגאל נשלח לבית חולים זיו בצפת. ביום ב' 8/10/73 ברח יגאל מבית החולים. בגשר בנות יעקב פגש את מפקדת הסיוע של חטיבה 820 מג"ד אריה שחם, וחזר לסוללה ג' מרגמות 160 שפרוס באזור יער אודם בתפקיד המפקד. עם הסוללה השתתף בפריצה למובלעת הסורית בגזרה הצפונית וסיוע לגולני בכיבוש החרמון. תובנות אישיות: לא צריך לקבל שום דבר כמובן מאלו וכל דבר צריך לבדוק. המצב של מעטים מול רבים ברמת הגולן לא היה אמור לקרות מלחמת יום הכיפורים 73 מהווה קו שבר אישי מול המנהיגות והמצב מראיין אורי מנוס צילום יוסי פורת עריכה והנגשה חורין