מ - ישראל מרדר טען ק...ישראל מרדר טען קשר פלוגה בפיקוד רמי מתן בגדוד 196 ו' 79 בפיקוד עמרם מצנע חטיבה 14 מלחמת יום הכיפורים 73מ - ישראל מרדר טען קשר פלוגה בפיקוד רמי מתן בגדוד 196 ו' 79 בפיקוד עמרם מצנע חטיבה 14 מלחמת יום הכיפורים 73קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (2)
ישראל מרדר טען קשר פלוגה בפיקוד רמי מתן ...
ישראל נולד בשנת 1954 בעיר ריגה, לטביה של היום. המשפחה עלתה לארץ כאשר הוא היה בן שלש ומאז כל חייו עברו באשדוד. הוא זוכר את התפתחות העיר ובניית הנמל. הילדים ליקטו ענבים אשר גדלו פרא בחולות הסמוכים לחוף הים. ישראל למד בבית הספר גאולים והמשך למד במקיף א'. למרות הקרבה לים הוא לא רצה ללכת ללמוד מקצוע ימי כלשהו. ההורים ילידי פולין. למשפחת האב הייתה מתפרה גדולה בפולין והם היו דיי אמידים. האב בילה את תקופת מלחמת העולם השנייה ברחבי סיביר. ההורים של ישראל נישאו לאחר המלחמה. הם לא דיברו כמעט בכלל על השואה עם הילדים שלהם. משפחות ההורים עברו את השואה בצורה דיי קשה ורבים מבני המשפחה משני הצדדים נספו במחנות הריכוז. בארץ, האב עבד במקצוע הנגרות. בתקופת מלחמת ששת הימים הם שמעו את קולות המלחמה מכיוון צפון רצועת עזה. ההורים היו אנשי עבודה ולא מצאו זמן כדי לבקר בכותל המשוחרר. באוגוסט 1972 ישראל התגייס לצבא והגיע לחיל השריון. לאחר טירונות ברפיח הוא עבר השתלמות מקצועות צריח על טנק פטון (מגח). בהמשך השירות הוא עשה את הצמ"פ בסיני, בגדוד 46 של חטיבה 401. יותר מאוחר הוא נשלח לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט). ממש בסוף הקורס כל החניכים שהו בסדרת חינוך ואשר מייד בסופה היה אמור להתקיים טקס הענקת דרגות הסמל לבוגרי הקורס. מלחמת יום כיפור תפסה את החניכים בעיצומה של סדרת החינוך הזאת וכך יצא שהם לא השתתפו בטקס הסיום של הענקת הדרגות. יעברו עוד 30 שנה עד שבשנת 2003 התקיים סוף סוף הטקס המיוחל בלטרון כאשר המדריכים של אז העניקו את הדרגות למי שהיו החניכים שלהם באותו הקורס. ישראל יצא למלחמת יום כיפור כטען קשר בגדוד 196 אשר היה חלק מחטיבת בית הספר לשריון. המג"ד היה עמרם מצנע. בהמשך הגדוד שינה את שמו ל79 ועבר לחטיבה 14 עדיין תחת פיקודו של מצנע. ישראל והצוות שלו היו בפלוגה ח' בפיקודו של נמרוד גאון ז"ל ולאחר נפילתו של גאון קיבל את הפיקוד על הפלוגה רמי מתן כאשר פלוגה ז' התאחדה עם פלוגה ח'. מכאן מתחיל סיפורו המופלא של צוות הטנק בפיקודו של יפתח יעקב. הצוות אשר הטנק שלו נפגע שלש פעמים ובכל המקרים הצוות לא נפרד. כל ארבעת אנשי הצוות שרדו את המלחמה וחיים עד היום. ישראל מתאר בצורה בהירה ומרתקת את התנהלות הטנק והפלוגה וכיצד הם איבדו את נמרוד גאון המ"פ הנערץ. הוא מתאר את הפגיעה השלישית בטנק שלו כאשר אנשי הצוות נטשו את הטנק אבל ישראל דאג שהמט"ק יפתח יעקב יחולץ בשלום. בתו של ישראל מספרת על החוויה המטלטלת שהיא עברה באותו המעמד, של טקס הענקת הדרגות אשר התקיים כאמור בלטרון בשנת 2003, וששם נערך מפגש מדהים ומרגש בין ישראל לבנותיו של יפתח יעקב אשר באו להגיד לו תודה על כך שהציל את האבא שלהן. באותו ההקשר, ישראל גם מקדיש התייחסות לקשר של אנשי הפלוגה עם משפחתו של המ"פ נמרוד גאון ז"ל. אחרי הפגיעה השלישית של הטנק, ישראל נפצע בראשו והועבר לבית חולים. בהמשך הוא השתקם ואף עשה שירות של שנה אחת בקבע בתור נגד עד לשחרורו בשנת 1976. באזרחות הוא עבד במספר מקומות עד שמצא עבודה קבועה בתחום הובלה והפצת משקאות, ושם עבד יותר מ 40 שנה. בשנת 1976 ישראל התחתן עם אסיה. הם מתגוררים באשדוד. יש להם שלשה ילדים וארבעה נכדים.
מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר
מציג פריט: - מתוך 2
ישראל מרדר טען קשר פלוגה בפיקוד רמי מתן בגדוד 196 ו' 79 בפיקוד עמרם מצנע חטיבה 14 מלחמת יום הכיפורים 73
קרא עוד
ישראל נולד בשנת 1954 בעיר ריגה, לטביה של היום. המשפחה עלתה לארץ כאשר הוא היה בן שלש ומאז כל חייו עברו באשדוד. הוא זוכר את התפתחות העיר ובניית הנמל. הילדים ליקטו ענבים אשר גדלו פרא בחולות הסמוכים לחוף הים. ישראל למד בבית הספר גאולים והמשך למד במקיף א'. למרות הקרבה לים הוא לא רצה ללכת ללמוד מקצוע ימי כלשהו. ההורים ילידי פולין. למשפחת האב הייתה מתפרה גדולה בפולין והם היו דיי אמידים. האב בילה את תקופת מלחמת העולם השנייה ברחבי סיביר. ההורים של ישראל נישאו לאחר המלחמה. הם לא דיברו כמעט בכלל על השואה עם הילדים שלהם. משפחות ההורים עברו את השואה בצורה דיי קשה ורבים מבני המשפחה משני הצדדים נספו במחנות הריכוז. בארץ, האב עבד במקצוע הנגרות. בתקופת מלחמת ששת הימים הם שמעו את קולות המלחמה מכיוון צפון רצועת עזה. ההורים היו אנשי עבודה ולא מצאו זמן כדי לבקר בכותל המשוחרר. באוגוסט 1972 ישראל התגייס לצבא והגיע לחיל השריון. לאחר טירונות ברפיח הוא עבר השתלמות מקצועות צריח על טנק פטון (מגח). בהמשך השירות הוא עשה את הצמ"פ בסיני, בגדוד 46 של חטיבה 401. יותר מאוחר הוא נשלח לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט). ממש בסוף הקורס כל החניכים שהו בסדרת חינוך ואשר מייד בסופה היה אמור להתקיים טקס הענקת דרגות הסמל לבוגרי הקורס. מלחמת יום כיפור תפסה את החניכים בעיצומה של סדרת החינוך הזאת וכך יצא שהם לא השתתפו בטקס הסיום של הענקת הדרגות. יעברו עוד 30 שנה עד שבשנת 2003 התקיים סוף סוף הטקס המיוחל בלטרון כאשר המדריכים של אז העניקו את הדרגות למי שהיו החניכים שלהם באותו הקורס. ישראל יצא למלחמת יום כיפור כטען קשר בגדוד 196 אשר היה חלק מחטיבת בית הספר לשריון. המג"ד היה עמרם מצנע. בהמשך הגדוד שינה את שמו ל79 ועבר לחטיבה 14 עדיין תחת פיקודו של מצנע. ישראל והצוות שלו היו בפלוגה ח' בפיקודו של נמרוד גאון ז"ל ולאחר נפילתו של גאון קיבל את הפיקוד על הפלוגה רמי מתן כאשר פלוגה ז' התאחדה עם פלוגה ח'. מכאן מתחיל סיפורו המופלא של צוות הטנק בפיקודו של יפתח יעקב. הצוות אשר הטנק שלו נפגע שלש פעמים ובכל המקרים הצוות לא נפרד. כל ארבעת אנשי הצוות שרדו את המלחמה וחיים עד היום. ישראל מתאר בצורה בהירה ומרתקת את התנהלות הטנק והפלוגה וכיצד הם איבדו את נמרוד גאון המ"פ הנערץ. הוא מתאר את הפגיעה השלישית בטנק שלו כאשר אנשי הצוות נטשו את הטנק אבל ישראל דאג שהמט"ק יפתח יעקב יחולץ בשלום. בתו של ישראל מספרת על החוויה המטלטלת שהיא עברה באותו המעמד, של טקס הענקת הדרגות אשר התקיים כאמור בלטרון בשנת 2003, וששם נערך מפגש מדהים ומרגש בין ישראל לבנותיו של יפתח יעקב אשר באו להגיד לו תודה על כך שהציל את האבא שלהן. באותו ההקשר, ישראל גם מקדיש התייחסות לקשר של אנשי הפלוגה עם משפחתו של המ"פ נמרוד גאון ז"ל. אחרי הפגיעה השלישית של הטנק, ישראל נפצע בראשו והועבר לבית חולים. בהמשך הוא השתקם ואף עשה שירות של שנה אחת בקבע בתור נגד עד לשחרורו בשנת 1976. באזרחות הוא עבד במספר מקומות עד שמצא עבודה קבועה בתחום הובלה והפצת משקאות, ושם עבד יותר מ 40 שנה. בשנת 1976 ישראל התחתן עם אסיה. הם מתגוררים באשדוד. יש להם שלשה ילדים וארבעה נכדים.
מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר