ניסים נולד בטריפולי, לוב בפברואר 1951. האב היה אדם מאד אמיד בלוב והיה בעל עסק לחומרי בניין. בתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה האווירה בלוב הייתה בהחלט עוינת ליהודים. המלך אידריס היה שליט המדינה. באותן השנים, הסוכנות היהודית פעלה בדרכים שונות כדי לסייע ליהודי לוב להגר ממולדתם. כאשר ניסים היה בגיל של חודש וחצי הוא עלה עם משפחתו לארץ ישראל. תחילה המשפחה השתכנה במעברת באר יעקב. יותר מאוחר המשפחה עברה להתגורר בגבעתיים. ניסים למד בבית הספר אמונים. בין בוגרי אותו בית ספר ניתן למנות את משה ליאון ראש עיריית ירושלים ואת השופט אליקים רובינשטיין. בהמשך הוא למד בבית הספר המקצועי אורט שפירא ביפו. ניסים למד במגמת חשמל וכבר בגיל בית הספר החל לעבוד למחיתו. הוא זוכר את תקופת מלחמת ששת הימים. לדבריו הוא וחבריו הגיעו לכותל אולם ההורים, אנשי עמל כל חייהם, ספק אם מצאו זמן לבקר בכותל. ניסים התגייס למשטרה הצבאית בנובמבר 1968. הוא שירת בתקופת מלחמת ההתשה באזור חצי האי סיני ובמיוחד בגזרת רצועת עזה. מפקד הגזרה היה תת אלוף מימון ואחריו הגיע מוטה גור. למשטרה הצבאית היה תפקיד לשמור על המהלך התקין של התנהלות כוחות הצבא במרחב סיני. כמו כן הוא זוכר המצאות תחת הפגזות בתקופת ההתשה. אחת המטלות של המשטרה הצבאית הייתה ללוות מחבלים בדרך לכלא שש בישראל. הוא גם עבד כשוטר צבאי מאבטח במתקן של רפא"ל. גם במלחמת יום כיפור ניסים שירת בגדוד של משטרה צבאית בפיקודו של משה עזוז. הגדוד היה כפוף למפקדת פיקוד דרום. ניסים פורש כאן מבט שונה ולא שיגרתי על תיפקודה של המשטרה הצבאית בזמן מלחמה. הוא מתאר את המאמצים להשאיר פתוחים את צירי התנועה הצרים במרחבי סיני ולהקצות זכות קדימה לכוחות השונים על פי הצורך המבצעי. למשל הייתה דחיפות לתת זכות מעבר לכח אשר גרר את גשר הגלילים לכיוון תעלת סואץ. בשלב יותר מאוחר ניסים גם שירת כשוטר מאבטח באתר אוהל השיחות של הפסקת האש בקילומטר ה 101. הוא גם נטל חלק בכיתור הארמיה השלישית וגם היה חלק מהכח אשר עסק בשמירת הסדר בשדה התעופה פאיד. ניסים נוקב גם בשמות של חברים למקצוע אשר נפלו במלחמה. הוא ניפגש עם מראות ההרוגים והפצועים הישראלים. למרות זאת, על פי עדותו, הוא איננו רואה את עצמו כהלום קרב. אחרי השחרור ניסים חזר לעסוק במקצוע החשמלאות. הוא התחתן עם לילי בינואר 1976. הם מתגוררים בגני תקוה. יש להם שלשה ילדים ושבעה נכדים.

ראיון צילום ועריכה יצחק בוצר ...