אריה מרכוס. נהג טנק מגח במחלקת מח"ט של חטיבה 600 בפיקוד טוביה רביב, ונהג בטנק של ג'קי אבן, סגן מפקד אוגדת שרון. אריה נולד ברומניה בשנת 1950. בשנת 1961 המשפחה עלתה לארץ והתיישבה בבאר שבע, תחילה במעברת חצרים ויותר מאוחר בדירת קבע. אריה למד בבית ספר נטעים ובהמשך בתיכון מקיף א'. ברומניה, אריה הספיק ללמוד בבית ספר יסודי עד כיתה ד'. האם הייתה זו אשר דחפה לעלות לארץ ישראל והיא גם שלחה את אריה ללמוד עברית ב"חדר" במקום אידיש. אריה זוכר את חגיגות שמחת תורה בתקופה שהם התגוררו בעיר בוקרשט. האב ניהל ברומניה חנות גדולה של נעליים. בארץ האם עבדה בניקיון בתים ובתי ספר. האב עבד תחילה במפעל טקסטיל מקומי ובהמשך הועסק על ידי העירייה. המשפחה חוותה את הלם התרבות אשר התבטא במעבר לאקלים שונה לחלוטין ואוכל ומוזיקה לא מוכרים. בתקופת מלחמת ששת הימים אריה ובני גילו מילאו שקי חול והדביקו חלונות. כאשר התקרב תאריך הגיוס, אריה שאף ללכת לחיל הים ליחידה 707 של צוללני הגנה. הוא התגייס לחיל הים באוגוסט 1969 ובמסגרת הזו הוא נשלח תחילה לעבור טירונות בצנחנים כולל קורס צניחה. הוא זוכר שהחניכים התגוררו בנמל חיפה על כלי שייט לא פעיל. בשלב מסוים של קורס הצוללנים הוא חלה ולא סיים את המסלול. במקום זה הוא נשלח לחיל השריון ועשה מקצועות בג'וליס כנהג פטון. את קורס הצמ"פ הוא עשה בחטיבה 14 בגדוד 52 בסיני. המג"ד היה רן שריג. בהמשך הוא שירת בגזרת התעלה בתקופת מלחמת ההתשה. לקראת החלק השני של הסדיר הוא חזר אל בית הספר לשריון והיה בין הראשונים אשר קלטו את נגמ"שי ה"זלדה" החדישים. הוא אף התחיל קורס של מפקדי כיתת חרמ"ש אבל לא השלים את הקורס. כמו כן באותה תקופה הוא היה נהג טנק בקורס קציני שריון (קק"ש). אריה השתחרר מהסדיר באוגוסט 1972. הוא נרשם ללמודים באוניברסיטה ובחודש מאי 1973 התחתן עם חברתו עטרה. במלחמת יום כיפור אריה יצא לדרך כחלק מחטיבה 600 בפיקודו של טוביה רביב והוצב כנהג טנק הסמח"ט במחלקת מפקדת החטיבה. בסופו של דבר לסמח"ט לא היה זמן לעלות על טנק כי היה עסוק בדחיפת דרגים לחטיבה. במקומו עלה על הטנק שלו ג'קי אבן אשר היה סגן מפקד אוגדת אריק שרון. במצב הזה אריה נחשף דרך קשר הפנימי של הטנק לנקודת מבט הרבה יותר רחבה מאשר לאיש צוות רגיל. הוא מספק תובנה אחרת והצצה דרך העיניים של איש צוות פשוט על מהלכי הלחימה תוך שהוא מספר על דמותם של המח"ט טוביה רביב ועל זו של אל"מ ג'קי אבן. במסגרת זו אריה היה גם שותף למהלך ההסעה של גשר הגלילים המפורסם אל כיוון התעלה, מהלך אשר עליו ג'קי אבן פיקד באופן ישיר. בשלב יותר מאוחר של הלחימה העקובה מדם ולאחר שהחטיבה איבדה אנשים רבים וגם טנקים, ג'קי אבן החליט לותר על הטנק שבפיקודו ועבר לרכב פיקוד כדי לאפשר לטנק להילחם. אריה והצוות טנק שלו עברו אל גדוד 409 ושהו בו עד תום המלחמה. אריה חזר לביתו לאחר כחמישה חודשים והמשיך בלימודים. בהמשך הוא עבד במשך כ27 שנים בעיריית באר שבע ואחרי זה עבד בהסתדרות הכללית. אריה ועטרה זוגתו גרים בישוב עומר הצמוד לבאר שבע. יש להם שני ילדים ושני נכדים.

מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר