ש - דוד שטרית מפקד נ...דוד שטרית מפקד נגמ"ש חרמ"ש בגדוד שריון חטיבה 460 בפיקוד גבי עמיר חזית הדרום מלחמת יום הכיפורים 73ש - דוד שטרית מפקד נגמ"ש חרמ"ש בגדוד שריון חטיבה 460 בפיקוד גבי עמיר חזית הדרום מלחמת יום הכיפורים 73קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (6)
דוד שטרית מפקד נגמ"ש חרמ"ש בגדוד שריון ח...
דוד שטרית מפקד נגמ"ש חרמ"ש בגדוד שריון חטיבה 460 בפיקוד גבי עמיר חזית הדרום מלחמת יום הכיפורים 73 דוד נולד בחיפה בשנת 1951. למד בבית ספר נחליאלי , במוריה/שלווה ובהמשך למד בתיכון עירוני א'. ההורים עלו ממרוקו דרך צרפת. הם גורשו תחילה על ידי הבריטים לקפריסין ויותר מאוחר שהו במתקן הכליאה בעתלית. עם השחרור הם השתכנו בבית נטוש בעיר התחתית בחיפה. לאב הייתה מסעדה וגם בית מלאכה לנעליים. האם עסקה בתפירה. ההורים באו מבתים מאד ציוניים. דוד זוכר שבתקופת מלחמת ששת הימים הוא וחבריו מילאו שקי חול, והחניון של בית סמוך אשר היה בבניה שימש להם כמקלט. הוא זוכר גם את הנסיעה המשפחתית לכותל. דוד גם זוכר את התקופה אשר הנערים טיילו ביחד במרחבים של הר הכרמל. לקראת הגיוס דוד הלך תחילה למבדקי טייס אבל נשר בשלב של המסע הרגלי. משם הוא פנה לקורס חובלים אבל גם שם לא המשיך כי לא רצה לחתום קבע. משם הלך לטירונות חרמ"ש ברפיח ובהמשך עבר הכשרה מיוחדת לקראת שירות בקו התעלה בתקופת מלחמת ההתשה. במוצבים בהם היה הוא תיפקד בעמדת הצלף לאחר שקודמו נפגע. הוא גם השתלם בירי תותח נ"מ 20 מ"מ. בהמשך דוד עבר קורס מ"כים והיה בין הראשונים לקלוט את נגמ"ש הזלדה והוא גם הדריך קצינים בכירים בהפעלת הרכב הזה. דוד השתחרר מהסדיר באוגוסט 1972. הוא חזר לביתו בחיפה והתחיל לעבוד בחברת החשמל. בערב יום כיפור הוא היה בטיול ברמת הגולן וחזר בבהילות לביתו בעיר. בשבת הוא יצא אל יחידתו בבית הספר לשריון בג'וליס. הוא לא זוכר יותר מידי פרטים עם מי הוא יצא למלחמה אבל בכללי הוא היה מפקד נגמ"ש של חי"ר במסגרת חטיבה 460. דוד מתאר מנקודת מבט אישית את התקדמות הכוח שלו עד לרגע שהנגמ"ש שלו עלה על מוקש רב עוצמה. הכל התפרק סביבו ולמעשה הוא נשאר או הושאר בשטח למשך מספר שעות כי הוא נחשב כנראה להרוג. דוד נפגע בעיקר בפנים אבל גופנית הוא המשיך לתפקד. הוא אסף את עצמו והגיע לנקודת פינוי פצועים ומשם הוטס לטיפולים בארץ. לאחר מכן הוא נשלח לבית הבראה אבל ברח משם אחרי מספר ימים ושב ליחידה שלו אשר שהתה כבר במערב התעלה. דוד אמנם מחשיב את עצמו כהלום קרב אבל בזמנו, נמנע במכוון מלקבל הכרה רשמית וזאת כדי שלא יורידו לו פרופיל מה שיכול היה לפגוע בסיכויים שלו להיות קצין בטחון. בהמשך הוא אכן עבר קורס כזה. אחרי השחרור מהמילואים, במשך קרוב לשנה הוא עבד כקצין בטחון על אוניות סוחר ו"ראה עולם" כדבריו. הוא חזר לעבוד בחברת החשמל תוך כדי שהוא מתקדם בסולם התפקידים. דוד עבד בחברה במשך 47 שנים. בשנת 1977 הוא התחתן עם שרה. דוד מתגורר בחיפה. יש לו שתי בנות ונכד אחד.
מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר
מציג פריט: - מתוך 6
דוד שטרית מפקד נגמ"ש חרמ"ש בגדוד שריון חטיבה 460 בפיקוד גבי עמיר חזית הדרום מלחמת יום הכיפורים 73
קרא עוד
דוד שטרית מפקד נגמ"ש חרמ"ש בגדוד שריון חטיבה 460 בפיקוד גבי עמיר חזית הדרום מלחמת יום הכיפורים 73 דוד נולד בחיפה בשנת 1951. למד בבית ספר נחליאלי , במוריה/שלווה ובהמשך למד בתיכון עירוני א'. ההורים עלו ממרוקו דרך צרפת. הם גורשו תחילה על ידי הבריטים לקפריסין ויותר מאוחר שהו במתקן הכליאה בעתלית. עם השחרור הם השתכנו בבית נטוש בעיר התחתית בחיפה. לאב הייתה מסעדה וגם בית מלאכה לנעליים. האם עסקה בתפירה. ההורים באו מבתים מאד ציוניים. דוד זוכר שבתקופת מלחמת ששת הימים הוא וחבריו מילאו שקי חול, והחניון של בית סמוך אשר היה בבניה שימש להם כמקלט. הוא זוכר גם את הנסיעה המשפחתית לכותל. דוד גם זוכר את התקופה אשר הנערים טיילו ביחד במרחבים של הר הכרמל. לקראת הגיוס דוד הלך תחילה למבדקי טייס אבל נשר בשלב של המסע הרגלי. משם הוא פנה לקורס חובלים אבל גם שם לא המשיך כי לא רצה לחתום קבע. משם הלך לטירונות חרמ"ש ברפיח ובהמשך עבר הכשרה מיוחדת לקראת שירות בקו התעלה בתקופת מלחמת ההתשה. במוצבים בהם היה הוא תיפקד בעמדת הצלף לאחר שקודמו נפגע. הוא גם השתלם בירי תותח נ"מ 20 מ"מ. בהמשך דוד עבר קורס מ"כים והיה בין הראשונים לקלוט את נגמ"ש הזלדה והוא גם הדריך קצינים בכירים בהפעלת הרכב הזה. דוד השתחרר מהסדיר באוגוסט 1972. הוא חזר לביתו בחיפה והתחיל לעבוד בחברת החשמל. בערב יום כיפור הוא היה בטיול ברמת הגולן וחזר בבהילות לביתו בעיר. בשבת הוא יצא אל יחידתו בבית הספר לשריון בג'וליס. הוא לא זוכר יותר מידי פרטים עם מי הוא יצא למלחמה אבל בכללי הוא היה מפקד נגמ"ש של חי"ר במסגרת חטיבה 460. דוד מתאר מנקודת מבט אישית את התקדמות הכוח שלו עד לרגע שהנגמ"ש שלו עלה על מוקש רב עוצמה. הכל התפרק סביבו ולמעשה הוא נשאר או הושאר בשטח למשך מספר שעות כי הוא נחשב כנראה להרוג. דוד נפגע בעיקר בפנים אבל גופנית הוא המשיך לתפקד. הוא אסף את עצמו והגיע לנקודת פינוי פצועים ומשם הוטס לטיפולים בארץ. לאחר מכן הוא נשלח לבית הבראה אבל ברח משם אחרי מספר ימים ושב ליחידה שלו אשר שהתה כבר במערב התעלה. דוד אמנם מחשיב את עצמו כהלום קרב אבל בזמנו, נמנע במכוון מלקבל הכרה רשמית וזאת כדי שלא יורידו לו פרופיל מה שיכול היה לפגוע בסיכויים שלו להיות קצין בטחון. בהמשך הוא אכן עבר קורס כזה. אחרי השחרור מהמילואים, במשך קרוב לשנה הוא עבד כקצין בטחון על אוניות סוחר ו"ראה עולם" כדבריו. הוא חזר לעבוד בחברת החשמל תוך כדי שהוא מתקדם בסולם התפקידים. דוד עבד בחברה במשך 47 שנים. בשנת 1977 הוא התחתן עם שרה. דוד מתגורר בחיפה. יש לו שתי בנות ונכד אחד.
מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר