מאיר נולד בסוף דצמבר 1949 בקיבוץ העוגן. ילדותו עברה בבית הספר בקיבוץ ובהמשך במוסד החינוכי בקיבוץ מעברות. ההורים היו עלו מצ'כיה והיו חברים בשומר הצעיר. האב שירת בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. בבית התייחסו למלחמות ישראל לא על פי השמות שלהן אלא על פי מספר השנה אשר בה התחוללה המלחמה. מלחמת ששת הימים למשל כונתה בבית של מאיר – מלחמת 67. האם אשר רוב משפחתה נספתה בשואה, עבדה שנים במערכת החינוך. ההורים הגיעו ממשפחות דתיות ונמנו על מייסדי הקיבוץ. בתקופת מלחמת ששת הימים מאיר ובני כיתתו בסוף י"א עבדו ועזרו בענפי החקלאות של הקיבוץ. מאיר התגייס לחיל השריון במחזור נובמבר 1968. הוא הגיע לחטיבה שבע לגדוד 82 תחת פיקודו של אורי אור. בהמשך מאיר עבר קורס מפקדי טנקים (קמ"ט). מאיר גם נטל חלק במלחמת ההתשה בסיני. בנובמבר 1971 מאיר השתחרר משירות סדיר וחזר אל הקיבוץ. הוא המשיך לעבוד בחקלאות ולמעשה הקשר שלו לתחום הזה נמשך עד היום בין היתר במתן ייעוץ חקלאי ועוד. במלחמת יום כיפור בשבת , מאיר יצא עם טנק משלו ממחנה פילון ועלה לרמת הגולן. הוא עוד זוכר שהאבא שלו רץ להביא לו מעיל "שינל" כדי שיהיה לו במה להתחמם, אבל האוטובוס של הגיוס לא המתין לבוא האב. המסגרת הראשונה של מאיר הייתה גדוד 266 בפיקודו של עוזי מור כחלק מחטיבה 179 עליה פיקד רן שריג. באותה השבת כאשר הטנק הגיע לרמת הגולן הצוות ספג פגיעה והם נטשו את הטנק הפגוע וחזרו לפילון. משם הם הופנו למחנה נפתלי ויצאו שוב לכיוון הרמה ביום ראשון של השבעה באוקטובר, הפעם כחלק מפלוגה ל' של גדוד 278 בפיקודו של יוסי עמיר. מאיר כמעט ולא זוכר איש מהאנשים אשר היו אצלו בטנק. למעשה מאיר החליף כארבעה טנקים במשך תקופת הלחימה. מאיר מתאר את המלחמה במבט מפוכח ואפילו אירוני ומספר על הדילמות המוסריות אשר נתקל בהן בין היתר בכל הקשור לאיך להתנהג עם שבוי אשר מסגיר את עצמו. בהמשך כאשר הגיע לחופשה ראשונה הבין בדיעבד כי הוא היה נחשב לנעדר במשך כחודש. אחרי חצי שנה מאיר השתחרר מהמילואים וחזר לקיבוץ. הוא מילא שורה של תפקידים ציבוריים וגם למד בפקולטה לחקלאות ברחובות. מאיר כואב עד היום את המהפך הפוליטי אשר אירע בישראל בשנת 1977. מאיר התחתן בשנת 1975. הוא עסק בייעוץ חקלאי ובמגוון פרויקטים בתחום החקלאות ובהמשך פתח גם משרד לשמאות. יש לו ארבעה ילדים ושתי נכדות

מראיין צלם ועורך: יצחק בוצר