ש - יאיר שילה סרן בד...יאיר שילה סרן בדימוס מ"מ חילוץ/פינוי בגדוד 100 בפיקודו אהוד ברק בחווה הסינית מלחמת יום הכיפורים 73ש - יאיר שילה סרן בדימוס מ"מ חילוץ/פינוי בגדוד 100 בפיקודו אהוד ברק בחווה הסינית מלחמת יום הכיפורים 73קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (2)
יאיר שילה סרן בדימוס מ"מ חילוץ/פינוי בגד...
יאיר שילה סרן בדימוס מ"מ חילוץ/פינוי בגדוד 100 בפיקודו אהוד ברק בחווה הסינית מלחמת יום הכיפורים 73 יאיר נולד בנתניה בשנת 1951. ילדותו עברה בבתי הספר בארי, כצנלסון, וטשרניחובסקי. בתקופת בית הספר הוא גם היה בצופים. יאיר זוכר תנאי מגורים צפופים במעברה בנתניה. ההורים עלו מצ'כיה כזוג נשוי. שניהם ניצולי מחנות ההשמדה. האם למדה עבודה סוציאלית ועבדה במקצוע בנתניה תוך כדי שהיא מדרבנת עובדת אחרת בשם מרים פיירברג, לימים, ראשת העיר. האב למד הנדסת מכונות וגם הגיע עם ניסיון במקצוע התותחנות והיה חלק מדור המייסדים של חיל התותחנים של צה"ל. בתקופת מלחמת ששת הימים יאיר, תלמיד תיכון, היה מתנדב במגן דוד אדום וגם במכבי האש. הוא זוכר את המפציץ העיראקי אשר טס מעל העיר. את חקר סביבות נתניה יאיר וחבריו עשו בעיקר בעזרת אופניים ישנות. לאבי המשפחה היה אופנוע עם "סירה" ואשר עמו כל המשפחה טיילה ברחבי הארץ והם הגיעו אפילו עד מעלה עקרבים. יאיר התגייס לצבא בנובמבר 1969 והוצב בכוח חרמ"ש של חטיבה 401. המח"ט היה שילה ששון. יאיר לחם במלחמת ההתשה בסיני, כאשר, לעדותו, לא תמיד היו מספיק חיילים להחליף, למשל, את מי שנפצע או לאפשר לאחרים לצאת לחופשה. במלחמת ההתשה יאיר נפצע בפעם הראשונה, אבל זה לא מנע ממנו לעבור קורס מ"כים וגם קורס קצינים. הוא גם זוכר את הכוננות של ספטמבר 1970 אשר נודעה לימים בשם "ספטמבר השחור". הוא השתחרר מהשירות הסדיר בנובמבר 1972 ונרשם ללימודי הנדסת מכונות בטכניון. שם תפסה אותו מלחמת יום כיפור כאשר הוא איננו משובץ עדיין לאף יחידה. יאיר הגיע לג'וליס ואירגן לעצמו מחלקה של שלשה נגמ"שים, איתם הוא ירד לסיני במסגרת גדוד 100 בפיקודו של אהוד ברק. המשימה של המחלקה שלו הייתה חילוץ ופינוי. הרופא הגדודי היה דוקטור עודד בן דרור. המחלקה בפיקודו לא הייתה מעורבת ישירות בלחימה, אלא יותר כאמור, בסיורים ותצפיות וכמובן פינוי פצועים. הוא השתתף גם בחציית התעלה. יאיר מתאר בין היתר, את הרגע אשר בו נפגע הטנק של אהוד ברק ועל ההרוג מהטנק הזה. בהמשך יאיר נפצע בפעם השנייה ועד שהגיע לתאג"ד, הוא נחשב תחילה להרוג. בשלב מסויים הגיע רופא אשר ווידא שהוא אכן נשאר בחיים. לימים, יאיר אף איתר את האנשים אשר "קבעו את מותו". יאיר עבר ניתוח מציל חיים ויצא לשיקום. למעשה, מהזמן שבו הוא נפצע, עברה עוד כשנה שלמה עד שהמערכת הכללית התאפסה על כך שהוא איננו חלל אלא חי וקיים. למרות כל מה שהוא עבר, יאיר איננו מגדיר את עצמו כהלום קרב. בהמשך הוא חזר לשירות מילואים פעיל ואף נטל חלק במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל). אחרי שחזר לאיתנו, יאיר זנח את לימודי ההנדסה ולמד את מקצוע המדידות והמיפוי. הוא ביצע מאז, עשרות פרוייקטים בתור מודד מוסמך. יאיר התחתן עם מיכל בספטמבר 1979. הם מתגוררים בכוכב יאיר. יש להם שלשה בנים ושבעה נכדים...
ריאינון צילום ועריכה יצחק בוצר
מציג פריט: - מתוך 2
יאיר שילה סרן בדימוס מ"מ חילוץ/פינוי בגדוד 100 בפיקודו אהוד ברק בחווה הסינית מלחמת יום הכיפורים 73
קרא עוד
יאיר שילה סרן בדימוס מ"מ חילוץ/פינוי בגדוד 100 בפיקודו אהוד ברק בחווה הסינית מלחמת יום הכיפורים 73 יאיר נולד בנתניה בשנת 1951. ילדותו עברה בבתי הספר בארי, כצנלסון, וטשרניחובסקי. בתקופת בית הספר הוא גם היה בצופים. יאיר זוכר תנאי מגורים צפופים במעברה בנתניה. ההורים עלו מצ'כיה כזוג נשוי. שניהם ניצולי מחנות ההשמדה. האם למדה עבודה סוציאלית ועבדה במקצוע בנתניה תוך כדי שהיא מדרבנת עובדת אחרת בשם מרים פיירברג, לימים, ראשת העיר. האב למד הנדסת מכונות וגם הגיע עם ניסיון במקצוע התותחנות והיה חלק מדור המייסדים של חיל התותחנים של צה"ל. בתקופת מלחמת ששת הימים יאיר, תלמיד תיכון, היה מתנדב במגן דוד אדום וגם במכבי האש. הוא זוכר את המפציץ העיראקי אשר טס מעל העיר. את חקר סביבות נתניה יאיר וחבריו עשו בעיקר בעזרת אופניים ישנות. לאבי המשפחה היה אופנוע עם "סירה" ואשר עמו כל המשפחה טיילה ברחבי הארץ והם הגיעו אפילו עד מעלה עקרבים. יאיר התגייס לצבא בנובמבר 1969 והוצב בכוח חרמ"ש של חטיבה 401. המח"ט היה שילה ששון. יאיר לחם במלחמת ההתשה בסיני, כאשר, לעדותו, לא תמיד היו מספיק חיילים להחליף, למשל, את מי שנפצע או לאפשר לאחרים לצאת לחופשה. במלחמת ההתשה יאיר נפצע בפעם הראשונה, אבל זה לא מנע ממנו לעבור קורס מ"כים וגם קורס קצינים. הוא גם זוכר את הכוננות של ספטמבר 1970 אשר נודעה לימים בשם "ספטמבר השחור". הוא השתחרר מהשירות הסדיר בנובמבר 1972 ונרשם ללימודי הנדסת מכונות בטכניון. שם תפסה אותו מלחמת יום כיפור כאשר הוא איננו משובץ עדיין לאף יחידה. יאיר הגיע לג'וליס ואירגן לעצמו מחלקה של שלשה נגמ"שים, איתם הוא ירד לסיני במסגרת גדוד 100 בפיקודו של אהוד ברק. המשימה של המחלקה שלו הייתה חילוץ ופינוי. הרופא הגדודי היה דוקטור עודד בן דרור. המחלקה בפיקודו לא הייתה מעורבת ישירות בלחימה, אלא יותר כאמור, בסיורים ותצפיות וכמובן פינוי פצועים. הוא השתתף גם בחציית התעלה. יאיר מתאר בין היתר, את הרגע אשר בו נפגע הטנק של אהוד ברק ועל ההרוג מהטנק הזה. בהמשך יאיר נפצע בפעם השנייה ועד שהגיע לתאג"ד, הוא נחשב תחילה להרוג. בשלב מסויים הגיע רופא אשר ווידא שהוא אכן נשאר בחיים. לימים, יאיר אף איתר את האנשים אשר "קבעו את מותו". יאיר עבר ניתוח מציל חיים ויצא לשיקום. למעשה, מהזמן שבו הוא נפצע, עברה עוד כשנה שלמה עד שהמערכת הכללית התאפסה על כך שהוא איננו חלל אלא חי וקיים. למרות כל מה שהוא עבר, יאיר איננו מגדיר את עצמו כהלום קרב. בהמשך הוא חזר לשירות מילואים פעיל ואף נטל חלק במלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל). אחרי שחזר לאיתנו, יאיר זנח את לימודי ההנדסה ולמד את מקצוע המדידות והמיפוי. הוא ביצע מאז, עשרות פרוייקטים בתור מודד מוסמך. יאיר התחתן עם מיכל בספטמבר 1979. הם מתגוררים בכוכב יאיר. יש להם שלשה בנים ושבעה נכדים...
ריאינון צילום ועריכה יצחק בוצר