שמעון נולד בליטא בשנת 1952. ההורים שניהם ילידי פולין ברחו לשטח ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה, שם הם הכירו והתחתנו. שמעון ואחיו נולדו בליטא. בשנת 1957 המשפחה עלתה לארץ . תחילה הם שוכנו בקיבוץ המעפיל ובהמשך שהו תקופה קצר בכפר חב"ד, ובסופו של דבר המשפחה השתקעה בהרצליה. שמעון למד בבית הספר היסודי גורדון ובהמשך למד בתיכון הראשונים בהרצליה. האם למדה עוד ברוסיה את מקצוע האחיות והתקבלה לעבוד בבית חולים הדסה בתל אביב. האב הקים עסק של כריכיה ותיקון ספרים. שמעון השתלב בעסק המשפחתי ועבד בו במרבית שנותיו. שמעון התגייס לצבא בשנת 1971 והוצב בחיל הקשר. הוא למד להיות מפעיל טלפרינטר ולמד גם את מקצוע האלחוטנות. הוא נשאר בבה"ד 7 והיה חלק מצוות אשר הדריך אנשי מילואים במעבר ההיסטורי ממכשירי ה GRC הישנים אל הדור החדש של מכשירי ה VRC . במסגרת הזו שמעון ואנשי ההדרכה פעלו בכל הארץ מהצפון ועד שארם -א -שייך. בערב יום כיפור שמעון נסע לירושלים לבקר את חברתו דבורה ושם כבר חיכה לו טלפון עם הוראה לשוב לבסיס. הוא הגיע לג'וליס והוצב כאלחוטן בזחל הפיקוד של קצין הקשר של אוגדה 162 בפיקודו של אברהם אדן. קצין הקשר האוגדתי היה סגן אלוף אברהם לייבל לביא. שמעון יצא למלחמה בגזרת סיני ושהה עם חבורת הפיקוד בזמן הלחימה. הוא נתן שירות למכשירי הקשר והיה אמון על התקינות של המערכת. תוך כדי התקדמות הכוח הם נקלעו להפגזה כבדה בזמן חציית התעלה באזור אשר נודע בשם חצר מוות. אז גם הוא התוודע לראשונה למראות הפצועים וההרוגים. שמעון מספר במילים חמות גם על התפקוד של דב תמרי, סגן מפקד האוגדה. יחד עם חבורת הפיקוד של האוגדה שמעון הגיע עד פאתי העיר סואץ. בשלב מסויים, מטוס מצרי הופל על יד הצוות והם לקחו את הטייס בשבי. לאחר הפסקת האש שמעון חזר לתפקידו המקורי בהדרכת אנשי מילואים וריענון של נהלי קשר ובמסגרת זו הגיע עד רמת הגולן. שמעון השתחרר במאי 1974 ושב לעסק המשפחתי של כריכיה ותיקון ספרים. ביוני 1974 הוא התחתן עם דבורה. הם גרים בהרצליה. יש להם שלשה ילדים ושבעה נכדים. מראיין צלם ועורך: יצחק בוצר