אורי גל סרן בדימוס קצין חי"ר בחיל האויר מפעיל מקלע במסוק חילוץ בל 205 אנפה מלחמת יום הכיפורים 73 אורי יליד 1952 בקיבוץ העוגן, לשני פליטי שואה שהגיעו ארצה בגיל 17 - אבא וולטר וייטש מצ'כיה ואמא, תמר גל מהונגריה. שניהם איבדו חלק ממשפחתם במלחמה. סבא מצד אבא היה גוי שנישא ליהודיה, דבר שאיפשר לאבא ולאחיו להיות בזמן המלחמה בבית יתומים. הסבא גוייס לצבא ולחם באיטליה . סבתא מרתה נשלחה לגטו טרזין ביחד עם הוריה ובהמשך נספו באוושוויץ. אבא וולטר עולה ארצה במסגרת 'עליית הנוער' ומגיע לקיבוץ העוגן. כמוהו מגיעה אמא תמר להעוגן. ב1951 הם מגוייסים לצה"ל ומשרתים שניהם בבסיס 'שנלר' בירושלים. בהמשך ינשאו ויוולד בנם היחיד אורי. לאחר לידתו ההורים נפרדים. אמא תנשא לאחר וב1960 תיוולד אחותו, נירה. אורי מתחנך עם קב' הגיל שלו בחינוך המשותף, בכיתות הנמוכות, בתיכון ימשיך ב'מוסד' במעברות. פעיל בתנועת הנוער . מדריך בקן השומר הצעיר בכפר סבא. ספורטאי בקב' הכדור עף (נוער) של הקיבוץ שמעפילה לאליפות הארצית. בתקופת מלחמת ששת הימים והוא כבן 15 נוהג בטרקטור של הקיבוץ ונקלע לתאונה קשה. שוכב בבי"ח לצד פצועי צה"ל . מתגייס לצה"ל בדצמ' 1970. טירונות וקורס מ"כים לבני משקים ביחד עם השייטת בבסיס 906 בכרמיאל, נשאר להדרכה בבסיס ומתקדם לקורס קצינים בבה"ד 1. המפקדים, צבי ברׁ (ברזני), עמי לויצקי. המ"פ סלנר. . למרות שסיים בציון גבוה, לא חוזר לגדוד ולאכזבתו מוצב בחצרים כמ"מ לפרחי טיס בשלב ה"מכין" בקורס. שם תופסת אותו מלחמת יום הכיפורים. מתקשה להשלים עם המשימה שקיבל, למלא עם חניכיו שקי חול. ומסתלק מחצרים עם חברו להדרכה עופר פוביצר, בסיטרואן מרחק של 400 ק"מ לרפידים. מתייצבים בבסיס חיל האויר במקום ומתבקשים לעלות על מסוקי חילוץ (בימים של טרום יחידת 669) כמפעילי מאג 7.62. באח ממשימות החילוץ נוחתים באבו רודס, מתבקש להשאר ולמלא מקום המ"פ של פלוגת צמלנחם מ 890, שנהרג, אלא שאז הבסיס חוטף הפצצה קשה שפוגעת בחלק גדול מפלוגת הצנחנים. והוא חוזר לרפידים במטוס 'ססנה' עם גופת המ"פ שנפל . ממשיך במשימות חילוץ עד הפסקת האש ואז חוזר לבסיס בחצרים. עובר עם עופר חוויה מרתקת של קורס השרדות במדבר, עם עזרא אוריון מבי"ס שדה שדה בוקר, כהכנה להמשך ההדרכה של פרחי הטיס. ידריך בבי"ס לטיס עד סוף השרות ביוני 1974. חוזר לקיבוץ לעבוד בענף האהוב עליו, המלונים. מתחתן ב1975 עם חיה טראביס, אולפניסטית מקנדה. נולדים 4 בנים - מתן,אייל,אדם וינאי הנשואים (בהתאמה) לטלי, אור,עומר וסהר. התברכו ,עד היום ,ב 7 נכדים. בהמשך יעבוד במפעל הפלסטיק של המשק, ילמד ב'רופין' עבודה סוציאלית. ישמש כמורה במוסד החינוכי במעברות ויגיע לתפקיד מזכיר הקיבוץ. יהיה בין מממשי ההפרטה בקיבוץ ויצא לעבודת חוץ כמנהל אגף יחסי אנוש במספר חברות בינלאומיות. בזכרונותיו ממלחמת יום הכיפורים, שכתב במלאת 47 שנים למלחמה, יספר את סיפור שם המשפחה של אמו, שורדת השואה. * סיימתי מילואים בגיל 45 בדרגת סרן, קצין סיור באגד תותחנים 209 אוגדה 252. * לאחר מלחמת כיפור, כלקח למחסור בארטילריה, הוסב כל מחזור קורס הקצינים שלי (חי"ר) לתותחנים, בקורס הסבה בשיבטה תחת פיקודו של אריה מזרחי שלימים הפך לקתמ"ר (קצין תותחנים ראשי). * במלחמת של"ג, בגיזרה המזרחית בקירבת כפר קוק הסורי, הייתי כאמור קצין סיור באגד שהיה תחת פיקודו של דורון קדמיאל. האוגדונר (252) היה למיטב זכרוני עמנואל סקל. שמרתי על קשר רק עם חבר אחד (מ"פ יחידת הסיור) רס"ן עמי הדס. חברים טובים עד היום (בזכות נשותינו). * שירתתי במילואים עד גיל הפרישה (45) ללוחמים, כולל המון תעסוקות מבצעיות בעזה, סיני, לבנון ולאורך הגבולות, אינתיפאדות וכדומה.

מראיינת: יעל בסיס סטודנט צלם: דודו יהלום עורך: חורין