מאיר רזי רס"ן בדימוס קס"מ (קצין סיור ומדידות) ומסו"ל (מפקד סוללה) גדוד 412 תותחים 175 מ"מ סמג"ד ישראל בר לב מלחמת יום הכיפורים 73 מאיר יליד תש"ח 1948, בן שלישי אחרי נטע וחיים לעזריאל רוס-רזי ולמלכה רזי לבית רוטנברג בכפר ויתקין. אבא עלה מהעיר רובנה (בעבר מרוסיה, פולין וכיום אוקראינה) ב 1924 ואמא הגיעה ארצה ב 1932, כתיירת למכביה הראשונה. הכירו בקן השומר הצעיר ברובנה ונישאו בארץ. הגיעו לכפר ויתקין ב 1934. אבא עבד במשק ובבניה, אמא עקרת בית. ילדות מוקדמת בגן הילדים עם בני מחזורו וכך גם ביה"ס היסודי. בתיכון עבר לביה"ס ע"ש טשרניחובסקי בנתניה במגמה הריאלית. המשיך בלימודי פיסיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. עבר טירונות לפני תחילת הלימודים. בחופשת הקיץ הראשונה עבר קורס מ"כים ובהמשך, השלמה חילית של קורס קציני תותחנים. בתקופת הלימודים פורצת מלחמת ששת הימים 1967 והוא מגויס למשימות שמירה במושב כפר יובל באצבע הגליל. אבא נשאר לבדו לטפל במשק וחודש מפרוץ המלחמה נפטר ממחלת לב. מאיר מסיים את לימודיו ב 1970 ומתגייס לשרות סדיר בתותחנים. עובר קורסי מקצועות התותחנות בבה"ד 9 ומשרת בקו באיזור טסה. {באותם ימים הנשיא המצרי נאצר נפטר ובירדן ארועי 'ספטמבר השחור'.} בהמשך מסלול ההכשרה עובר השלמה חיילית שנמשכת 5 חודשים בבה"ד 9 בצריפין. מצטרף לגדוד 55 שזה עתה הוקם ברפידים . מג"ד חיים גרניט, סמג"ד עודד טירה. התותח הוא 'רומח' 175 מ"מ שטווח הירי שלו הוא מעל 32 ק"מ. מתחיל כק"ס - קצין סוללה בסוללה א' מתקדם לקע"ת - קצין עמדת תותחים = סמ"פ. בסוללה ג'. מתחיל סבב 'קוים' בחולות כ 20-ק"מ מתעלת סואץ . בסוף פברואר 1972 מקבל פקודה לעלות את הסוללה לרמה"ג. להר דוב. זוהי הפעם הראשונה שמתבצע ירי מבצעי בתותח ה'רומח', פרי חישובים מסובכים. לאחר רצח 11 הספורטאים באולימפיאדת מינכן, כמפקד סוללה ב' מוקפצים צפונה להגיב להתקפות מחבלים בדרום לבנון. עם סיום תעסוקה זו מתמנה לקס"מ קצין סיורים ומדידות ונשלח לקורס קצינים מתקדם שבסופו זוכה לצ'ופר - קורס צניחה. ב-5 ביוני 73. מתכונן להשתתף בארוע כלל חת"מ י ומחליט להעדר כדי להשתתף בקבלת הפנים לחברו הטייס בועז שחוזר מהשבי הסורי. באותה תקופה מאיר משתחרר מה'סדיר'. . ביום כיפור 73 יושב עם חבריו בחוף בים כאשר חברים מתחילים להקרא לצבא. כחייל משוחרר טרי טרם הוצב ליחידת מילואים, אבל ידע לאיזו יחידה שייך. יוצא לימ"ח באיזור צריפין. לאחר התארגנות, יוצאים צפונה רק ביום שני , תותחים על מובילים מאיר מוביל שיירת זחלמ"ים ומגיעים צפונה ביום שלישי. עולים במעלה גונן ופורסים ליד ציר הנפט, לכוון קונטרה. מתאר ירי כבד ללא הפסקה. לידם שיירת משאיות תחמושת שמותקפת ע"י מטוסי 'סוחוי'. הוא מרחיק משאית שנהגה ברח ומכבה אש באחד הגלגלים של משאית תחמושת שניה שעולה באש. בהמשך יזוזו קדימה לעבר קונטרה. נשלח להכין עמדה על יד ה'בוסטר'. מתרגש כשמתאר שמגיע טנק ועל סיפונו שוכב המפקד פצוע והצוות משאיר את הפצוע למאיר שיקח אותו בזח"לם לתאג"ד. בהגיעם, נקבע מותו של המפקד. מאוחר יותר הצוות מגלה את דיסקית הלוחם בתחתית הזח"לם. יוצר קשר עם המשפחה ומזמין אותם למפגש בו יספר על שידע על שעותיו האחרונות. לאחר יומיים מקבלים פקודה לירות על דמשק. יוצא צוות מצומצם (2 תותחים מתוך 4 בסוללה) מפקד הפעולה אהרון אברמוביץ קע"ת. פוגעים בשדה התעופה של דמשק. עם הפסקת האש, מאיר מתמנה למפקד סוללה א' שעוברת לדרום רמה"ג ליד גמלא. כשמתחילה מלחמת ההתשה הסוללה חוזרת למובלעת ונלחמת ללא הפסקה עד פסח 1974. אחרי המלחמה חותם 'קבע' לשנתיים שבתוכם יסע לארה"ב ללמוד על טיל לאנס - 'המנפץ'. משמש קצין המבצעים של הגדוד החדש ובהמשך סמג"ד. חוזר ללימודי תואר שני במדעי המחשב בטכניון. עובד 5 בתעשיה האוירית. מתחתן ב 1979 עם רוזמרי רוזן. לימים נולדים גיא ועליסה. חיים בקנדה מאז 1983. מאיר הועסק בקנדה בחברות שונות בכל הקשור למחשבים. כיום פנסיונר, עוסק בחקר תולדות המשפחה. מבקש לציין את הקשר העמוק, ארוך השנים עם חבריו לנשק איתם מקפיד להפגש בכל פעם שמגיע ארצה.

מראיינת: יעל בסיס סטודנט צלם: דוד יהלום עורך: גיל שרון