מנחם יליד 1945 בכפר עציון 3 שנים לפני פרוץ מלחמת העצמאות . מתגורר בבית ינאי. אבא, צבי טילמן הי"ד. מראשוני המתיישבים בגוש עציון וממגיניו, נפל בקרב האחרון בד' אייר תש"ח. מנחם היה אז בן שנתיים וחצי. צבי טילמן עלה ארצה מגליציה ב-1935 להכשרה בכפר פינס. שם נישא לרחל רוזן שעלתה ארצה ב-1938 בעליית הנוער, נסעה ברכבת האחרונה מוינה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. בני הזוג עולים להתיישבות בקיבוץ הדתי כפר עציון ב-1943. מנחם ואמו היו בין 72 הילדים שפונו בזמן המלחמה לירושלים למנזר רטיסבון. כמעט כל הילדים נותרו יתומים. עם נפילת הגוש, הקיבוץ מוקם מחדש ב'גבעת עליה' בין יפו לבת ים בקבוצת בניינים 'רכוש נטוש' ממלחמת העצמאות. הקיבוץ החדש הוא בעיקר אמהות וילדים. הילדים הולכים לביה"ס 'תחכמוני' בבת ים. אחרי 5 שנים הקיבוץ מתפרק ותושביו מתפזרים בכל רחבי הארץ. אמא רחל ומנחם הצעיר מתיישבים בבית ינאי ואמא נשאת ליאשה זורח, מזכיר המושב. לימים יוולד הם אורי, אח למנחם. מכיתה ה' ועד סיום התיכון מנחם לומד עם בני גילו בביה"ס בכפר ויתקין, תוך שהוא מסיר את הכיפה. 'להיות כמו כולם'. מתגייס לצה"ל באוגוסט 1963. לגולני. טירונות בחטיבה בבן עמי מח"ט אל"מ אורי בר-רצון, מפקד הבסיס אשר דר, מ"פ נפתול טוגנהפט. עם סיום הטירונות 'בצבא נזכרו שאני יתום צה"ל', מקבל הוראה לעבור לחטיבה 16 במחוז ירושלים במחנה שנלר. מבקש לצאת לקורס קצינים ומתחיל קורס בסירקין בפיקודו של אל"מ מאירקה פעיל מציין אותו לטובה ביחד עם קצין החינוך אבנר שלו שהשאירו בו חותם משמעותי. כדוגמא מתאר שבתות בהן נשארו שבת בבסיס ומאיר פעיל נהג להצביע ,רנדומלית, על אחד הצוערים שהתבקש לדבר במשך כ-10 דקות על כל נושא שיבחר. מנחם שמאז ומתמיד התעניין בהיסטוריה, עמד ודיבר על 'העסק הביש' שזעזע את הארץ באותם ימים. דיבר באריכות על מרסל ניניו. שליטתו בחומר ויכולתו הרטורית (לימים זה יהפוך לעיסוק מרכזי בחייו) כבשה את הקהל ואת מפקד הקורס שקרה לאולם למד"כים שחיכו בחוץ. בסופו של דבר הוא דיבר במשך כשעה. מזכיר שאיתו בקורס היו אנשים כמוריס כוהן, שנעלם באמצע הקורס כשהתברר שהוא אחיו של 'האיש שלנו בדמשק' אלי כהן הי"ד. או מאיר הוברמן שלימים יהפוך לראש המוסד מאיר דגן. בסיום הקורס יוצא להשלמה בקורס קציני תחזוקה בבה"ד 11 בצריפין. מספר חוויה עם ראש מה"ד (מח' הדרכה במטכ"ל) האלוף שייקה גביש, שנכנס באמצע מערך שעור שמנחם מעביר ומבקש לעלות לבמה ולהמשיך את השעור. אקט שהשאיר רושם יוצא דופן. משתחרר משרות סדיר במאי 66. לומד באוני' העברית בירושלים בחוג למדע המדינה. מקבל הצבה לגדוד 128 בחטיבת חי"ר 'יפתח' ׁבחטיבה 11. במאי 1967, היה בבית וכשחוזר לירושלים מוצא 'צו 8' על הדלת. מתחילה תקופת ההמתנה שלפני 'ששת הימים'. הם יושבים במושב מבטחים מול עזה. ב 5 ביוני, נכנסים לדיר-אל-בלאכ, העיר נכנעת מיד. למרות שלא היו מעורבים בקרבות ממש ספגו 4 אבידות. היה מגוייס 5 שבועות מציין את התחושות הקשות למראה הביזה מצד חיילינו. חוזר ללימודים. כעבור כמה חודשים חטיבה 11 עוברת הסבה לחר"מש.מזומן בנוב' לקורס הסבה לקציני חרמ"ש בצאלים, אלא ש 3 ימים קודם לכן מתוכננת חתונתו . עם אירית שפר, אף היא מבית ינאי. לימים נולדות לזוג 3 בנות עינת, מיכל ויעל. הם זוכים ב 12 נכדים ונכון להיום, נין אחד. עם השנים מנחם מסיים לימודים והופך למנהל שיווק בחברת מחשבים NCR. ביום כיפור 1973, כשהוא כבר אב לשתי בנות, בדרכו הביתה מתפילת 'יזכור' בבית הכנסת בכפר ויתקין מבחין בתנועה על כביש החוף ושומע מטוסים באויר. נוסע למחנה החטיבה בצומת פלוגות ליד קרית גת. מקבל את הימ"חים ומתחיל לשבץ אנשים. המפקד מעליו הוא הסמג"ד יצחק טובולסקי "בוגו". מזוודים זלדות \נגמשים. שולח את כולם דרומה, רק למחרת כל גדוד החרמ"ש, 4 פלוגות יורדים דרומה. מנחם יורד עם ה'דרגים' (אנשי המפקדה) לאוגדה של קלמן מגן. אמורים להגיע למתחם 'קטיה', כ-20 ק"מ צפונית לבלוזה. מנחם על קומנדקר. נוסעים בשירה איטית וצפופה במהירות של 10 קמ"ש. המג"ד , לדברי מנחם, דאג לפלוגת הדרגים בכך שהשאיר אותם רחוק מאיזורי הלחימה, וקרא להם רק בעת הצורך, אמנם נסעו בכל פעם מרחקים ארוכים אבל 'הוא הציל אותנו'. ביום השמיני למלחמה אלברט מנדלר נהרג וקלמן מגן הופך למפקד האוגדה וחטיבה 11 הופכת ת"פ של ברן באוגדה 162, סגנו, דוביק תמרי. רכבי 'הדרגים' חוצים את התעלה ב 18.10עם הגדוד. חולפים ע"פ פאיר ומתמקמים על רכס ג'ניפה מול העיר סואץ. בהמשך תגיע פלוגת הנדסה שבונה להם מוצב בבסיס הטילים שבו התמקמו. שוהים במקום חודשים ארוכים. משתחרר אחרי 7 חודשים. ממשיך בשרות מילואים פעיל במשך הרבה שנים עם אותו גדוד. ב1976 מוצב כמ"פ מפקדה בבית החלמה להלומי קרב במחנה דוד ליד חיפה. משתחרר משרות מילואים בגיל 50. ממשיך בעבודתו כאיש שיווק ב NCR ובהמשך, עד היום, עובד כמרצה מבוקש בנושא הסטוריה של מדינת ישראל.

מראיינת: יעל בסיס-סטודנט צלם: דודו יהלום עורך: גיל שרון מצ"ב