משה נולד בעפולה בשנת 1950. כל חייו למעט שנות לימודיו באיטליה הוא מתגורר בעיר הולדתו. משה למד בבית הספר יזרעאל, העיר הייתה מוקפת בשדות חקלאים. ההורים, ילידי פולין, ברחו לרוסיה בתקופת מלחמת העולם השנייה שם גם הם התחתנו. האב עבד בקולחוז כווטרינר. ההורים הגיעו לארץ והשתקעו בעפולה. המשפחה הייתה מעורבת במקצועות הרפואה. בתקופת מלחמת ששת הימים משה כנער בן 17, הועסק כסניטר בבית החולים העמק. שם, החל הרומן שלו עם מקצוע הרפואה. לקראת הגיוס הוא שאף להגיע לסיירת גולני. לפני זה הוא עשה מיון לסיירת מטכ"ל כמו גם מבדקי טייס. בסופו של דבר הוא הגיע לסיירת גולני מחזור גיוס נובמבר 1968. משה עבר את כל מסלול הטירונות של הסיירת עד קורס קצינים. המפקד אשר קלט אותו ביחידה היה אורי שגיא (אייזנברג). סיירת גולני לא נטלה חלק במלחמת ההתשה בחזית סיני והתעלה וגם לא איישה מוצבים לאורך הגבול. עיקר הפעילות באותם הימים היה המאבק העיקש נגד תעלת ההטיה של הירדנים. לאחר סיום קורס קצינים משה חזר לחטיבה אבל לא לסיירת. מח"ט גולני דאז היה יהודה גולן והוא ניסה לשכנע את משה להמשיך בצבא אבל למשה ולבת זוגו כבר היו תכניות להתחיל לימודי רפואה באיטליה. משה השתחרר מהסדיר בנובמבר 1971 וזמן קצר לאחר מכן התחתן עם חני חברתו מגיל 14. יהודה למד רפואה במשך שמונה שנים בבולוניה, איטליה. מלחמת יום כיפור תפסה אותו בביקור מולדת. משה לא היה במאגר קצינים ולמעשה ללא תפקיד מוגדר ולכן הוא ביוזמתו עלה צפונה כדי לנסות לחבור ליחידה המקורית שלו אשר הייתה גדוד 12 של גולני. לבסוף הוא הצליח להגיע אל הגדוד והמשיך עם היחידה בתור מפקד מחלקה בהתנדבות כי הוא בעצם כלל לא חויל. מפקד גדוד 12 היה יעקב שחר. יהודה אמנם חווה את שדה הקרב אבל לא השתתף בעליה לחרמון כי גדוד 12 לא השתתף בחלק הזה של הלחימה. בהמשך הוא ירד לחזית סיני ואפריקה ושם איתר את אחיו הצנחן והעביר דרך איטליה (!!) דרישת שלום ממנו אל המשפחה. משה ובת זוגו למדו רפואה. משה השתלם בגניקולוגיה ואשתו התמחתה בעור. משה וחני זוגתו, מתגוררים בעפולה. יש להם שלש בנות ותשעה נכדים.

מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר