משה נולד בתל אביב בשנת 1952.ההורים הגיעו מפולין. הוא למד תחילה בית ספר יסודי דן בצפון העיר. האב היה בשומר הצעיר והאם הייתה בתנועת החלוץ. ההורים בתור מתבגרי צעירים מרדו במוסכמות ועלו לארץ ישראל והמשפחות שלהם נשארו בגולה ונספו בשואה. בארץ, ההורים היו חברים בהגנה. האב היה בין ראשוני ומקימי דואר הנדסה ועזר להקים את תשתית הטלפונים אשר לימים הפכה לחברת בזק. בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים, משה ובני גילו חפרו שוחות, הדביקו סרטים דביקים על החלונות של בית החולים איכילוב ומיינו בדואר מכתבים של חיילים אשר נשלחו הביתה. בשנת 1970 משה התגייס לצבא. תחילה הלך לקורס טייס אבל לא הצליח להישאר. לבסוף הוא שוכנע ללכת לחיל הים והגיע בשנת 1972לקורס חובלים. יחד עמו היה בקורס עמי אילון, לימים מפקד חיל הים. אחרי סיום קורס חובלים הוא הוצב על סיפונה של אח"י חנית בפיקודו של זאב יחזקאלי. עם פרוץ מלחמת יום כיפור צורפו לספינה שני קצינים בעלי ניסיון אשר הכירו את הספינה היטב. אחד הקצינים הללו היה ליאור מרגולין. משה מספר ומתאר כיצד חיל הים התנהל בימים של לפני תחילת המלחמה כאשר למפקדי החייל היה ברור שמלחמה עומדת לפרוץ. הוא מספר על קרב לטקיה ועל עוד מיני פעולות מבצעיות אשר התבצעו על ידי הספינה. משה מדבר על חשיבותו של קצין הגשר על סיפון הסטי"ל. בשלב מסוים הוא עבר לשרת על סיפון אח"י סופה ואחרי זמן מה חזר אל החנית ואז כבר אודי אראל היה מפקד הספינה. משה מעלה על נס את עבודת הצוות ועל המיומנויות של אנשי הצוות אשר הגיעו לידי ביטוי בצורה הכי טובה והכי מקצועית. בהמשך הוא עשה תפקיד פיקודי בבית הספר לחובלים והשתחרר מהשירות בשנת 1975 אחרי חמש וחצי שנים. במילואים הוא תפקד במשך כעשר שנים בתור מפקד דבור. משה למד חשבונאות והיה לרואה חשבון מוסמך. בשנת 1979הוא התחתן עם תמר. יש להם שלשה ילדים ושלשה נכדים. מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר