https://kipur.localtimeline.com/index.php?lang=he ליצירת קשר 050-775-3262 שמוליק יליד פ"ת בג' באייר תש"ח , יומיים לפני הכרזת בן גוריון על 'הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל'. אבא, יצחק בורובסקי, יליד פ"ת אף הוא שזכה לחיות בה כמעט 100 שנים. אמא הינדה לבית גרינברג, ילידת גליציה שעלתה ארצה ב 1935. ה'מזיניק' במשפחה אחרי 2 אחיותיו רבקה וליאורה. בי"ס יסודי 'פיק"א' ותיכון ע"ש י"ח ברנר. מסיים במגמה ריאלית. מתגייס לצה"ל ביולי 1966 לסיירת שריון של חט' 7. עובר לגדוד חרמ"ש, מח"ט גורודיש, גדוד 9 מג"ד 'מקסי' מרדכי אביגד, מ"פ יוסי אבידר. טירונות בחסה. בקורס מ"כים המ"פ הוא יוסי פלד. לפני סוף הקורס פורצת מלחמת ששת הימים והם נכנסים לסיני דרך צומת רפיח, מגיעים עד לאיזור ביר גפגפה (רפידים) משתתף במסדר הנצחון של חט' 7, בו נושא גורודיש את נאומו הזכור:"אל המוות הישרנו מבט והוא השפיל מבטו", עם השלמת קורס המ"כים מוצבים בתעלה. עושים 4 סבבי "קו" במלחמת ההתשה. משתחרר ב 1969 הולך ללמוד הנדסה אזרחית בטכניון, שם פוגש את יעל פייזר, מי שלימים תהיה אשתו ואם שלושת בנותיהם - נירית, טלי, ומיכל. נכון להיות התברכו ב 9 נכדים. במקביל ללימודי התואר השני עובד במרכז לבטיחות בדרכים בטכניון. מיד עם שחרורו מ'סדיר' מתבקש להתיצב בבית השריון ביד אליהו. מצוות ליחידה סודית, יחידת 88 'דב לבן' בחטיבת שלל של השריון. רק ב 73. יש ליחידה אימון מקיף בשארם-א-שייח. נקראים מאז יחידה מטכ"לית. יש ליחידה אימון נוסף במרץ של אותה שנה. המג"ד הוא יוסף יודוביץ יוסלה, סמג"ד אמציה אטלס, שמוליק בתפקיד מש"ק מבצעים/מודיעין ביחד עם מש"ק נוסף, מתי פז. מצוותים לנג"מש המג"ד. בשבת יום כיפור מתגורר בשכונה של זוגות צעירים בחיפה ומבחין בתנועת כלי רכב ושכנים שמתחילים לצאת. מתכונן אף הוא. נאסף ע"י מונית שאוספת עוד חברים לצוות בדרכם לשדה התעופה בלוד. יציאתם מתעכבת בשל הפגזת בסיס היחידה בשארם. מגיעים רק ביום ראשון בבוקר ומשימתם אבטחת איזור א-טור. בהיותם יחידת שלל, נשקו האישי בוא קלצ'ניקוב. בסביבות 15.10 זזים לכוון התעלה לטסה. ובהמשך נעים על ציר עכביש. הכח שלהם כ 10 נגמ"שים אמפיביים (שלל מצרי מששת הימים),פלוגת טנקים קטנה (וקלת משקל). בסביבות 17.10 עוקפים את גשר הגלילים ומגיעים לאיזור התפר שבין הארמיה ה- 2 וה-3. מצוותים לכח של מח"ט 14, אמנון רשף, אוגדת אריק שרון באיזור החווה הסינית. ב 18.10 מוודאים שהחוה פנויה. נשארים שם לחניית לילה, בשל הערפל הכבד, לא מודעים לכח המצרי הקרוב אליהם מאוד!, בבוקר מוחלפים ע"י פלוגת טנקים שמיד מופגזת. ממשיכים על ציר עכביש, חוצים את התעלה על גשר הדוברות, נערכים ליד מתחם 'אורחה' - סרפאום. מתארגנים לקרב ללא מודיעין על היעד. כל שידעו, שיש שם כוחות הנדסה. נערכים להגיע מצד מערב (הצד המצרי). נכנסים בשעה 11:30. המצרים מזהים אותם כשלהם ומנופפים להם לשלום. כש'דב לבן' פותחים באש, המצרים מתעשתים ופותחים בהרעשה כבדה. שמוליק נפצע, מטופל בשטח ומתפנה ע"י נגמ"ש חימוש. המפנים נהרגים בהפגזה. שמוליק מטופל בשטח ע"י ד"ר דן צבעוני. הפנוי המסורבל שלו ושל חברים רבים לוקח כיממה. מגיע בסופו של דבר ל'איכילוב' בת"א. שם מטופל כחודש ימים. מציין לטובה את יוסלה המג"ד שמקפיד לבקר שוב ושוב. שמרו על קשר עד פטירתו של יוסלה. בינואר 74. אחרי שיקום, חוזר לעבודה במרכז לבטיחות בדרכים, שם נמצא כ 5 שנים אח"כ משמש מהנדס תנועה באגד כ 30 שנה ובמנהלת התחבורה הציבורית. בגיל 70 פורש לגמלאות. שומר על קשר עם חבריו ליחידה. הקימו בלטרון, אנדרטה ל 18 חבריהם שנפלו ב'אורחה'. נפגשים לפחות פעמיים בשנה. בטרם שחרורו משרות מילואים מצטרף למשטרה הצבאים עובר קורס קצינים, ומשרת ביחידה לבטיחות בדרכים.

מראיינת: יעל בסיס-סטודנט צילום: דודו יהלום עריכה: יגאל חכמוב