ג - אלי גבע אל"מ בדי...אלי גבע אל"מ בדימוס מ"פ בגדוד 82 בפיקוד חיים ברק חטיבה 7 בפיקוד יאנוש בן גל מלחמת יום הכיפורים 73ג - אלי גבע אל"מ בדימוס מ"פ בגדוד 82 בפיקוד חיים ברק חטיבה 7 בפיקוד יאנוש בן גל מלחמת יום הכיפורים 73קרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (4)
אלי גבע אל"מ בדימוס מ"פ בגדוד 82 בפיקוד ...
אלי נולד בנהלל, לשושנה זמל ואלוף יוסף גבע (אלוף פיקוד מרכז בעברו). עם גיוסו לצה"ל שובץ בחיל השריון, ועבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש מפקד מחלקת טנקים. שירת כמ"מ במלחמת ההתשה, נחשב לקצין מצטין וכבר בגיל 28 מונה לאלוף משנה. בשנה שלפני מלחמת יום הכיפורים היה מפקד פלוגת שריון בגדוד 82 של חטיבה 7. פלוגתו התמחתה בגרירת גשר הגלילים ויועדה לגרור את הגשר במקרה של מלחמה. ערב המלחמה הועלתה חטיבה 7 לרמת הגולן ומפקד החטיבה, יאנוש בן גל, העלה את הפלוגה של גבע איתו, בניגוד לפקודה מפורשת שקיבל. בן גל הסביר את מעשהו בכך שהעריך שלא תהיה מלחמה בסיני אלא רק ברמת הגולן[1]. פלוגתו של גבע סופחה במלחמה לחטיבה 188. בין היתר לחם גבע בקרב הבלימה באזור מוצב 116, בו השמידה פלוגתו גדוד סורי ממוכן על כל ארבעים הטנקים והנגמ"שים שכלל[דרוש מקור][2]. ביום שני, 8 באוקטובר, לחם גבע תחת פיקודו של המג"ד חיים ברק באזור סינדיאנה ונאפח. לאחר שהמג"ד נפצע ופונה ופלוגתו סבלה מאבידות כבדות, עלה בקשר מול יאנוש בן גל ושאל אותו מה לעשות. בן גל, שלא היה מודע לתמונת המערכה באזור נאפח, אמר לגבע לחבור אליו בגזרה הצפונית[3]. ביום שלישי בבוקר, בעת שהטנקים שלו התחמשו, נשלח גבע בבהילות לסייע בלחימה בקרב עמק הבכא והשתתף בבלימת הסורים[4]. לאחר מכן עמד בראש פלוגתו בקרב ההבקעה לסוריה. במהלך הקרב על מזרעת בית ג'אן סייעה פלוגתו של גבע ללוחמי גדוד 12 (ברק) של חטיבת גולני. הכוח המשולב הדף בהצלחה התקפות קומנדו ושריון סוריים והרג רבים מהתוקפים[5]. לאחר מלחמת יום הכיפורים לחם גבע במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. בשנים 1979 עד 1981 שירת כמפקד חטיבה 679, חטיבת שריון במילואים, ובתקופה זו שימש ראש מחלקת פיתוח אמצעי לחימה של השריון ופעל למען פיתוח מערכת ממחושבת לבקרת ירי לטנק.
מיתוך ויקיפדיה
מראיין צלם ועורך: יהודה וגמן
מציג פריט: - מתוך 4
אלי גבע אל"מ בדימוס מ"פ בגדוד 82 בפיקוד חיים ברק חטיבה 7 בפיקוד יאנוש בן גל מלחמת יום הכיפורים 73
קרא עוד
אלי נולד בנהלל, לשושנה זמל ואלוף יוסף גבע (אלוף פיקוד מרכז בעברו). עם גיוסו לצה"ל שובץ בחיל השריון, ועבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש מפקד מחלקת טנקים. שירת כמ"מ במלחמת ההתשה, נחשב לקצין מצטין וכבר בגיל 28 מונה לאלוף משנה. בשנה שלפני מלחמת יום הכיפורים היה מפקד פלוגת שריון בגדוד 82 של חטיבה 7. פלוגתו התמחתה בגרירת גשר הגלילים ויועדה לגרור את הגשר במקרה של מלחמה. ערב המלחמה הועלתה חטיבה 7 לרמת הגולן ומפקד החטיבה, יאנוש בן גל, העלה את הפלוגה של גבע איתו, בניגוד לפקודה מפורשת שקיבל. בן גל הסביר את מעשהו בכך שהעריך שלא תהיה מלחמה בסיני אלא רק ברמת הגולן[1]. פלוגתו של גבע סופחה במלחמה לחטיבה 188. בין היתר לחם גבע בקרב הבלימה באזור מוצב 116, בו השמידה פלוגתו גדוד סורי ממוכן על כל ארבעים הטנקים והנגמ"שים שכלל[דרוש מקור][2]. ביום שני, 8 באוקטובר, לחם גבע תחת פיקודו של המג"ד חיים ברק באזור סינדיאנה ונאפח. לאחר שהמג"ד נפצע ופונה ופלוגתו סבלה מאבידות כבדות, עלה בקשר מול יאנוש בן גל ושאל אותו מה לעשות. בן גל, שלא היה מודע לתמונת המערכה באזור נאפח, אמר לגבע לחבור אליו בגזרה הצפונית[3]. ביום שלישי בבוקר, בעת שהטנקים שלו התחמשו, נשלח גבע בבהילות לסייע בלחימה בקרב עמק הבכא והשתתף בבלימת הסורים[4]. לאחר מכן עמד בראש פלוגתו בקרב ההבקעה לסוריה. במהלך הקרב על מזרעת בית ג'אן סייעה פלוגתו של גבע ללוחמי גדוד 12 (ברק) של חטיבת גולני. הכוח המשולב הדף בהצלחה התקפות קומנדו ושריון סוריים והרג רבים מהתוקפים[5]. לאחר מלחמת יום הכיפורים לחם גבע במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. בשנים 1979 עד 1981 שירת כמפקד חטיבה 679, חטיבת שריון במילואים, ובתקופה זו שימש ראש מחלקת פיתוח אמצעי לחימה של השריון ופעל למען פיתוח מערכת ממחושבת לבקרת ירי לטנק.
מיתוך ויקיפדיה
מראיין צלם ועורך: יהודה וגמן