אילן, יליד שנת 1945 בת"א . בשל מחלת אמו נשלח כילד חוץ לקיבוץ רגבים , מכיתה ג' ואילך ממשיך במעגן מיכאל, ביתו עד היום. עובד ברפת. מתגייס לשריון בשנת 1963, טירונות בחסה, קורס מט"קים בג'וליס. תותחן על טנק שרמן. בהמשך קורס קצינים וקק"ש. משתחרר ב 1966. חוזר לקיבוץ. ב 1968 מתחתן עם אלישבע הררי ממעלה החמישה. נולדות אוריין, אלומה ואביב ונכון להיות התברכו ב 8 נכדים. תעסוקה ברפת ובהמשך יעשה שנת שרות בחיפה. במלחמת ששת הימים לוחם בעמק דותן ממערב לג'נין בפלוגת שרמנים בפיקודו של מוטי פימנטל, סמ"פ אריק כהנוביץ, אילן מ"מ מח' 2. חטיבה 45, גדוד 39. מח"ט 'בריל' משה בר-כוכבא. בשנת 1969 יוצא ללימודים בטכניון, הוראת פיסיקה וכימיה ישמש כמחנך בכיתות גבוהות בתיכון. ביום כיפור 1973, קם בבוקר לתורנות חליבה ברפת. בשעה 14:00 מגיע למנסורה, ליד יקנעם, מוצא טנקים לא מוכנים לפעולה. ביום ראשון בבוקר אריק יוצא צפונה עם כ-8 טנקים שהספיקו לזווד. אילן נשאר בלילה ומכין עם צוותו על הטנקים הנותרים ויוצא למחרת דרך בקעת בית נטופה ודרך גשר בנות יעקב עולים לרמה"ג, מתמקמים ביום שני ממערב לנפח.. צופים בכוחות סוריים בנסיגה. בהמשך יוצבו על הרכסים ממזרח לנפח. ב 11.10 נעים על ציר הנפט עד תל סאקי. למחרת 12.10 מקבלים פקודה לכבוש 2 יעדים 'אל-חנות' ו ציידה' , בעליה אל היעד אילן נפצע בעורף ובשורש כף היד שם גם נפגע ונהרג, המ"פ אריק כהנוביץ. בהמשך יפונה ל'פוריה' אחרי כשבוע חוזר לרמה"ג ושוהה עם שארית הגדוד עוד חודשיים באלעד . בעדותו זו מנסה אילן לשתף את לטלי, בתו של אריק ,את קורותיהם במלחמה. אחרי המלחמה אילן עובד בקיבוץ כמרכז משק, מורה לפיזיקה ומתמטיקה בתיכון . בגיל 40 יוצא להשלים חלום ילדות ולומד 7 שנים רפואה בטכניון. מתמחה בפסיכיאטריה. ובגיל 50 בוחר לחזור למשק וממלא תפקידי ניהול במפעל 'פלאסון' עד עמדת המנכ"ל. טלי כהנוביץ -מזור מתארת את חשיבות תפקיד 'החברים של אבא' בחייה ובחיי דיתי, אחותה (שהצטרפה לראיון של אמה, אהובה כהנוביץ) מבקשת לאסוף כל פיסת מידע על אבא ,ממנו נפרדה בגיל 4.5. מוקירה את שאילן על הזמין אותה לשמוע ולהצטרף לראיון. ממרחק השנים, טלי אומרת "בעיקר יש תחושה של החמצה"

מראיינת: יעל בסיס-סטודנט צילום ועריכה: יוסי רום