ירון יליד 1951. בן בכור, 3 שנים אחריו נולדת אורלי, אחותו. אמא זיוה לבית מרגלית ואבא עמוס אדירי (ז'וכובסקי) הוריו ילידי הכפר והסבים משני הצדדים מקב' מייסדי כפר ויתקין . ילדות מוקדמת בכפר עם בני גילו. גן, ביה"ס היסודי. תיכון אזורי עמק חפר (רופין). זוכר התגייסות של בני גילו בימי מלחמת 'ששת הימים' לעזרה במשקים שבעליהם גוייסו. ירון חולב פרות במספר רפתות. מתגייס לצה"ל באוגוסט 1969 לצנחנים לגדוד 890. טירונות בבסיס ליד רמאללה. בהמשך קורס מ"כים בסנור. נשאר להדרכה בסנור. זוכר אימונים ו'קו' בימי ההתשה בגדה המערבית, מארבים. עושים 'קו' גם בתעלה. זוכר גם פעילות בדרום לבנון באיזור 'סראפנד' .ראה את שרותו הצבאי כחובה שיש למלא, אך לא שאף לקריירה צבאית. משתחרר באוגוסט 1972. בפברואר 1973 מתחתן עם חברתו דינה , לבית ארליך, מצטרף לאבא עמוס בעבודת המשק המשפחתי. בהמשך נולדים, ניב, התאומים שירי ונועם והצעיר, אילן. נכון להיום 12 נכדים. גאה מאוד בילדיו ובהישגיהם המקצועיים. ביום כיפור 1973, מבלה עם חברים מהכפר בחוף בית ינאי ושלא כרגיל ביום כיפור, שומעים תנועה על כביש החוף. אומר לדינה :"בואי נלך הביתה, קורה משהו". בהיותו משוחרר צעיר יחסית, אין לו עדיין יחידת מילואים וטרם עשה שרות מילואים פעיל. באותו יום באים לאסוף אותו לבסיס בסירקין. משם מגיעים לבסיס בעמק הירדן המשימה היא להגן על ישובי עמק הירדן מסכנת פלישת הדיביזיה העירקית. ב 8/10/73 מועברים לרמת דוד, טסים לרפידים. משם יורדים באוטובוסים לתעלה. נתקלים בירי על האוטובוסים, באיזור החווה הסינית. יוצאים מהאוטובוסים ואלה מיד חוטפים הפגזה ועולים באש על כל הציוד של הלוחמים. ממשיכים רגלית כל הלילה, מגיעים לאיזור 'החצר' שם חוצים את גשר התמסחים. פוגש חברים מתחילת השרות הסדיר שמדווחים על חברים שלימים הפכו לקצינים, ואשר נפגעו ('הודיעו לי שהם כבר לא') בקרב העקוב מדם בחווה הסינית. מתמקמים באיזור תעלת המים המתוקים כאשר המשימה היא להתקרב ככל הניתן לאיסמעיליה יושבים כשלושה חדשים אחרי הפסקת האש בערך מול מוצב פוקסטרוט. בין החוויות בתוך ימי הקרבות מציין מפגשים עם אנשים שהכיר מהבית. כולל ביקור מפגש מרגש עם אבא עמוס ששירת כנהג משאית תחמושת. פוגש את חזי רכב ז"ל, מהמושב השכן, חובש ראשי בתאג"ד ש'מספח' אותו לאוהל התאג"ד להחזיק פנס בשעה שנעשות פעולות כירורגיות, ניתוחי חירום ועוד. זוכר חיילים לידו שפונו לאחור לאחר שישבו קפואים כמה ימים ולא הגיבו. לא הכירו אז את תופעת הלומי הקרב. ממרחק השנים מרגיש שהחוויה צרובה בו. עוזב את 'אפריקה' בפברואר 1974. חוזר הביתה למשק ולדינה שכבר נמצאת בהריון. כעבור חודש נקרא שוב לשרות מילואים. הבסיס הוא במשמר הנגב .זוכר שנים ארוכות של שרות מילואים של 60 יום - 'קוים' בתעלה ובבקעה. כולל השתתפות במלחמת של"ג ב 1982 בחטיבה 408 בפיקודו של חיים אורן. מג"ד עזרא. משתחרר משרות מילואים בדרגת רס"ר בגיל 46. פעיל בקהילה במגוון פעולות תרבות. לומד מנהל מוסדות תרבות ואמנות. הפיק בכפר שלל אירועים. מועסק מספר שנים בעיריית נתניה כאחראי על אירועים. עבד גם במנהלת המעברים במעלה אפרים. מפיק אירועי תרבות בקיבוצים ובמקומות אחרים. בכפר הולדתו הפיק לפני מס' שנים את חגיגות ה 90 ומארגן בקביעות במשך שנים ארוכות את ערב יום הזכרון שלפני חג העצמאות, טקס מרשים שמושך אליו את בני המקום והאיזור שבגרו ועזבו. מציין שחונך עם בני מחזורו, להיות 'הדור שאחרי המלחמה', להמשיך בגאוה, את מורשת הוריו וסביו .כיום סבא גאה במשרה מלאה.

מראיינת: יעל בסיס-סטודנט

צלם ועורך: יוסי רום