חנן נולד בשנת 1951 בקיבוץ שפיים. ההורים הגיעו ממזרח אירופה ונפגשו כעולים חדשים בשפיים ושם גם התחתנו. דרכו של האב שזורה בסיפור תקומתה של מדינת ישראל דרך תקופת מלחמת השחרור כולל הסיפור הידוע של קיבוץ ניצנים. האם ניצולת שואה. בהיותו בן חמש משפחתו של חנן עזבה את הקיבוץ והוא עבר בעקבות אביו אל מספר תחנות בארץ ישראל כולל אזור מעלות בצפון ודימונה בדרום. בגיל 14 חנן הצטרף אל בית הספר לקציני ים בעכו. תוך כדי הלימודים שם, פרצה מלחמת ששת הימים. התלמידים אבטחו את גדרות הבסיס. יותר מאוחר החניכים עשו טיול לירושלים ולכותל. בשנת 1969 חנן סיים את בית הספר בעכו ובכדי לקבל הסמכה להיות ימאי, הוא עבר השתלמות של תשעה חודשים על סיפונה של אניית סוחר. בתחילת 1970 התגייס לחיל הים ועבר קורס חובלים במגמת שייט. מרכז הקורס היה אלכס טל, לימים מפקד חיל הים. מכאן חנן פוצח בתיאור מרתק ומאלף של תקופת התהוותו המתחדשת של חיל הים של בין מלחמת ששת הימים ליום כיפור. מלחמת יום כיפור, תפשה את חנן בתפקיד קצין הנשק של ספינת הטילים אח"י "מיזנק". מפקד הספינה היה משה צינר בן ישי. רצה הגורל ובכורח הנסיבות, ואח"י מיזנק" נהפכה להיות ספינת הפיקוד של שייטת הסט"ילים בפיקודו של מיכאל יומי ברקאי. כתוצאה מכך, בבת אחת, עלה מספר האנשים אשר שירתו על סיפון הספינה ל70 איש במקום 40 כפי שהיה מתוכנן לספינה במקור. למרות זאת הספינה המשיכה לתפקד, כאשר יומי ברקאי הבין את תפקידו ואפשר למפקד הסטי"ל, בן ישי, לתפקד עצמאית בעוד הוא מנהל מתוך גשר הפיקוד את כל פעילות שייטת 3 הלא היא שייטת הסט"ילים. הסיפור שחנן מעלה כאן, מתאר בצורה מופלאה וברמה של כמעט הרצאה אוניברסיטאית, כיצד פעלו אנשי חיל הים בנסיבות השונות אשר הכתיבה להם המלחמה וכיצד פעלו מערכות הנשק והלוגיסטיקה כאשר כל הזמן הדגש הוא על עבודת צוות ומקצוענות ללא פשרות. חנן פותח צוהר למושגים מעולם השייט כמו גם על איך מתפעלים מערכות של טילי ים ותותחים כבדים מתוך כלי מלחמתי. הוא מזכיר שמות של אנשים אשר היו בין מתווי הדרך של החיל כמו למשל, הדר קמחי וכמובן מיכאל יומי ברקאי ועוד רבים וטובים. חנן השתחרר מהשירות בשנת 1976 אחרי קרוב לשבע שנות שירות. בהמשך הצטרף למפעל פלסאון במעגן מיכאל ויותר מאוחר עסק בהקמת רצפות ייצור של מפעלים תעשיתיים. לחנן יש שלשה ילדים וששה נכדים. הוא ואשתו השנייה יעל, מתגוררים בבנימינה.

ריאיון צילום ועריכה יצחק בוצר