איציק נולד ברחובות בשנת 1954. ההורים עלו מעיראק עם חמישה ילדים, להם נולדו חמישה ילדים נוספים. המשפחה עברה להתגורר הרצליה. בגיל תשע התאהב איציק בים והצטרף למועדון זבולון (צופי ים) שם הפליג בסירות מבלי לדעת לשחות. איציק ואחיו לימדו את עצמם לשחות על החול בחוף הים ע"י חיקוי תנועות השחיה עד שצברו נסיון ואומץ. ההורים התגרשו והאם פרנסה לבד עשרה ילדים. איציק למד בבית הספר ברנדיס בהרצליה. בזמן מלחמת ששת הימים כתלמיד כתה ז' הוא וחבריו רצו למקלט הסמוך כאשר היו אזעקות. בר מצווה הוא חגג בכותל. איציק למד בבית הספר מבואות-ים שבמכמורת במגמת סיפון. בנובמבר 1972 התגייס לצבא. הוא התכוון להתנדב לצנחנים אבל הגיע לחיל הים. עבר טירונות-ים וקורס במקצוע בקר גל"צ, מפעיל מערכת לגילוי ולוחמה בצוללות. איציק הוצב בסטי"ל אח"י מזנק, מפקד הספינה היה משה בן ישי (צינר). כאשר אין חשש לצוללות היה התפקיד הנוסף שלו הגאי. הניהוג המורכב של הספינה בתמרון בכניסה ויציאה מהנמל ובזמן קרב, נתון בידיו של ההגאי הבכיר. איציק היה הגאי בכיר. איציק לקח על עצמו גם את תפקיד הטבח של הספינה. כשהייתה ספינת הפיקוד במלחמת יום כיפור הצטרפו למפקד השייטת מיכאל יומי ברקאי צוות פיקוד שמנה 30 איש. איציק התמודד באתגר להאכיל 70 איש, כמעט כפול מתקן צוות הספינה וזאת ללא כל הגדלת כמות המזון הנדרשת. איציק התייחס במיוחד לצוות תותח החרטום שישבו חשופים לגלים שהתנפצו על הסיפון ושטפו אותם ודאג להעביר אליהם לתותח עוגה וקפה. איציק מעלה על נס את עבודת הצוות שהובילה לתפקוד מצויין של הספינה. בקרב לטקיה (מול חופי סוריה) חוו אנשי הספינה לראשנה ירי טילי אויב אליהם וחשש מהאפשרויות אם ספינתם תיפגע. בסופו של דבר אח"י מזנק כמו כל ספינות חיל הים חמקו מהטילים והטעו אותם. בהמשך המלחמה ובכל חודש נובמבר לקחה אח"י מזנק חלק בליווי אוניות סוחר בדרכם לישראל ונקלעה ל"תקרית מלטה" בעת שחפשו מסתור מסערה קשה.   איציק השתחרר בנובמבר 1975  וב 1976 התחתן עם אורה, אותה הכיר כשהיה מדריך בבסיס ההדרכה. איציק עסק במכניקה עדינה ובהמשך פתח חברה הקשורה לרפואת שיניים. לאיציק ובת זוגו 3 ילדים ו 12 נכדים. הם מתגוררים בתל אביב.

ריאיון צילום ועריכה יצחק בוצר