דני נולד בשנת 1952 בכפר ברוך. ההורים הגיעו מרומניה. האב עבד בבניית המסלולים של בסיס חיל האוויר הסמוך, ברמת דוד. בהמשך המשפחה עברה למושב גינתון . את שנות בית הספר הראשונות, דני העביר בכפר הנוער בן שמן. בסופו של דבר המשפחה הגיעה לכפר חסידים. כאן דני חי את מרבית חייו. בזמן מלחמת ששת הימים דני ובני גילו עזרו לשמור על משמעת ההאפלה בלילות. בשנת 1970 הוא התגייס לצבא. בתור ספורטאי מצטיין דני שאף להגיע לשייטת. זה לא הסתדר לו ובסופו של דבר הוא הגיע לסיירת שריון בפלוגת הסיור של חטיבה 7. דני זוכר תקופה ארוכה של אימונים רגליים עוד לפני שהוא וחבריו זכו לעלות על ג'יפ. בהמשך הוא הגיע אל הפלס"ר של חטיבה 401 בסיני. המח"ט היה דב תמרי. דני השתחרר בשנת 1973 כאשר בחודש נובמבר של אותה שנה היה אמור לעבור אימון הקמה של גדוד סיור אוגדתי. עם השחרור מהשירות הסדיר, הוא חזר לביתו בכפר חסידים. הוא עבר קורס צלילה כי שאף לעבוד בקידוחי נפט באבו רודס. בדיוק חודש לפני יום כיפור הוא התחתן. המלחמה תפסה אותו בביתו והוא ירד דרומה כדי לחבור אל הגדוד שלו 113 בפיקודו של אסף יגורי אשר נפל בשבי המצרי, ושאת מקומו תפס מולה הרמתי. מפקד החטיבה היה נתקה ניר בכפוף לאוגדת ברן. מכאן מתחיל מסע כמעט בלתי יאמן על קורותיו של דני במלחמה. מובאת כאן עדות מדהימה לא פחות, על התושייה אשר הוא וחבריו נדרשו לגלות. הוא מספר על הפגיעה בזחל הפיקוד של המג"ד מולה הרמתי כאשר דני ועוד שניים אחרים מאנשי הרכב ניצלו בנס אבל מולה הרמתי נפגע ונהרג. אחד מהחברים של דני אשר שרדו כמוהו את כל התופת ההיא היה יעקב מרדכי אשר נודע בכינוי פצ'אנגה. דני נפצע קשה בזמן הפגיעה בזחל הפיקוד. הוא איבד את עין ימין ואף נפגע באצבעות ידיו וגם בבטנו. למרות זאת הוא חזר לתפקד בחיים האזרחיים, וזאת אחרי תקופה ארוכה של טיפולים. בהמשך הוא עבד בגן החיות בחיפה וגם בזה שבקרית מוצקין. יותר מאוחר הוא עשה הסבה לארכאולוגיה ימית ופועל עד היום במסגרת הזאת לאורך חופי הים התיכון. במקביל הוא עוסק בהתנדבות במגוון של תפקידים ציבוריים . לדני יש ארבעה ילדים וארבעה נכדים (ועוד אחד בדרך). כיום הוא נמצא בזוגיות שניה ומתגורר בכפר חסידים.

ריאיון צילום ועריכה יצחק בוצר ...