עופר יליד 1951 בן בכור לאמנון ואביבה, לבית מילר, לב . מתאר את העץ המשפחתי של 2 זוגות הסבים במזרח אירופה. ב1956 נולדה אחותו דפנה ז"ל. הסבים, יהודית ויצחק לב הגיעו לכ.ויתקין ב 1935 לאחר שעבדו בחווה חקלאית של יק"א בכנרת. סבא יצחק ניהל את החווה. אבא, אמנון היה מלוחמי 'חיות הנגב' ולפני כן בפל"ים. פוגש את אמא אביבה, בת כפר ורבורג בגדוד 9 כשהיא משרתת כפקידה הפלוגתית. מתחתנים ב 1950. אבא ישרת בצה"ל שנים ארוכות ויעוטר באות המופת במלחמת יום הכיפורים. ילדות עם קב' הגיל שלו בויתקין. תיכון אזורי עמק חפר (רופין). זוכר התגייסות עם בני גילו לטפל במשקים החקלאים במלחמת ששת הימים. בהמשך ישלחו למחנה עבודה במושב נבטים ובהיותו נהג טרקטור צעיר, מקבל על עצמו גם שם אחריות בנהיגת הטרקטור לשרות החקלאים במקום. זוכר נסיעה ראשונה לחו"ל עם תלמידי התיכון למועצה התאומה של עמק חפר בזיגן בגרמניה. בפברואר 1970 מתנדב לצנחנים. גדוד 202. טירונות וקורס מ"כים בסנור וישירות לקורס קצינים . הצטיינותו בקורס משאירה אותו בבה"ד 1 להדרכה. מפקד הקורס משה ספקטור. בהמשך יעבור קורס קומנדו ולוחמה זעירה. משתחרר בפב' 1973. נרשם ללימודי א"י בבית ברל. עד תחילת הלימודים נוסע עם 2 חברים לטיול אחרי צבא. נפגעים בתאונת דרכים בפינלנד והוא חוזר ארצה קצת לפני המלחמה כשרגלו נתונה בגבס. מוצב לשירות מילואים בחטיבה 55 בצנחנים אבל לא מספיק לעבור אימון הקמה. ביום כיפור, אבא אמנון מגוייס כקצין חימוש בגדוד טנקים בחטיבה 200. עופר מקבל טל. מחבר של אבא , אורי עצמון , שלמרות שיודע שהוא פצוע ומגובס קורא לו אליו לגדוד כסמ"פ בפלוגת חי"ר "כי חסרים לי קצינים". עולה לרמה"ג ותחת אש כבדה נלחם עם 11 הנגמ"שים בדרום הרמה באיזור אפיק. 'צומת פיק'. תל פארס מתאר את המפגש הראשון תחת אש של מילואימניק צעיר המפקד על אנשים שלא הכיר. תעסוקתם המבצעית היא שמירה בחניוני לילה של טנקים, מארבים באיזור צומת 'רפיד' שממנו ניסו הסורים לרדת לכנרת, פינוי פצועים וכו'. לשמחתו, איש מחייליו לא נפגע פיזית. הוא שומע על חברים מהסדיר שנופלים בקרב. שומע גם על פציעתו הקשה של אביו הלוחם בגזרה אחרת ברמה"ג. אחרי כשבועיים יורדים דרומה לתעלה וחוצים את הגשרים , מתמקמים באיזור ג'בל ג'ניפה. בהמשך יחזרו לצד 'שלנו' של התעלה וישבו באיזור בלוזה עד השחרור מהמלחמה באביב 1974.אחרי חודש בבית נקראים לשרות מילואים במובלעת הסורית בתל שאמס עם כל הכרוך ב'מלחמה שאחרי המלחמה'. מוחלפים ע"י גדוד צנחנים 890. ב 1975 פוגש את אורית, מי שלימים תהיה אשתו ואם ארבעת ילדיהם. דנית, שירה, מתן ומאיה. נכון להיום הם סבים ל 5 נכדים. מתאר את עבודתו האזרחית, במשק בכפר, בשרות הבטחון הכללי, וכאחראי על היצוא בחטיבה הוטרינרית של 'טבע'. ובכל השנים משרת שרות מילואים פעיל במשימות מאתגרות ומגוונות. מתאר את אבדן בן דודו , ארז לב, מניר בנים. ב'מבצע של"ג' והשבר הנורא המשפחה. ברוח ההתנדבות שקבל מהבית ממשיך, עד היום, בעמותת "מחוברים לחיים" . כמו רבים מחבריו מתמודד עם טראומות מצטברות. אומר ש'אחרים עברו דברים יותר קשים'. שומר על קשר עם חברים לנשק וכואב את אבדן חבריו.

מראיינת: יעל בסיס סטודנט

צלם ועורך: יוסי רום