דוד נולד בראשון לציון בשנת 1951. ההורים הגיעו מטורקיה. לימודים בבית ספר היסודי רמז ואחרי זה בגימנסיה הריאלית. המשפחה התגוררה בסמוך למחנה צריפין ודוד זוכר מגע קרוב עם חיילים אשר התאמנו באזור ועם חומרי נפץ. הוא זוכר את המפגש עם העיר העתיקה במזרח ירושלים מיד אחרי תום מלחמת ששת הימים. באוגוסט 1969 התגייס לחיל השריון ומצא את עצמו בסיני כנהג טנק מגח, פטון , בגדוד 46 בפיקודו של משולם ראטס. לימים הוא חזר כמפקד אל אותו הגדוד. מלחמת ההתשה הותירה בדוד זיכרונות לא פשוטים. חיילים אשר הכיר נפגעו ואף נהרגו. דוד השתחרר משירות החובה בפברואר 1973 והחל ללמוד ובמקביל עבד בתחום המחשבים. ביום כיפור הוא יצא למלחמה כמ"מ טנקים במסגרת גדוד הסיור של אוגדה 172 בפיקודו של אברהם אדן אשר נודע בכינוי ברן. מפקד הגדוד היה גדעון מדנס. דוד ממשיך ומתאר את קורותיו בתקופת הלחימה ועל מצבים של חשיפה לאש אויב אשר חייבו תושייה ואלתור. אנשים נפגעו מול עיניו בעיקר אנשי החי"ר. הטנקיסטים, על פי עדותו, יצאו בסדר מהבחינה הזאת. אחרי תום המלחמה והשחרור, בשלב מסוים, דוד שוכנע לחתום קבע ובסופו של דבר שירת בצבא כ 18 שנה. הוא פשט מדים בשנת 1992 ותפקידו האחרון היה ראש מטה באוגדה בפיקוד צפון. אחרי השחרור מהצבא הוא מילא מספר תפקידי ניהול בתחום הרווחה וניהול בתי אבות. דוד התחתן עם רוחלה בשנת 1976. נולדו להם שלשה ילדים ויש להם אחד עשר נכדים.

מראיין צלם וערוך: יצחק בוצר