חיליק נולד בקיבוץ יגור באפריל 1951. הוא גדל והתחנך בקיבוץ. האב הגיע לקיבוץ מליטא ביחד עם חברים לדרך כמו חיים טרלובסקי לימים חיים טהרלב אביו של המשורר יורם טהרלב. בארץ החברים ניסו להקים תיאטרון מקומי. האב היה החשמלאי הראשי של הקיבוץ. האם ילידת סלוניקי. בתקופת מלחמת ששת הימים, בתור תלמיד תיכון, הוא זוכר את ההירתמות של בני גילו לעזרה בענפי הקיבוץ כאשר הם החליפו את הגברים המגויסים. בשנת 1969 חיליק היה אמור להתגייס וללכת לקורס טייס אבל פציעה שעבר ערב הגיוס מנעה זאת ממנו, ובסופו של דבר בקיץ הוא1971 מצא את עצמו עובר קורס חובשים ומוצב בגדוד 77 של חטיבה 7 ברפידים שבסיני. המג"ד היה דוד ישראלי אשר הוחלף יותר מאוחר על ידי אביגדור קהלני. חיליק מדבר בהמשך על הקורות עמו בתקופת מלחמת יום כיפור כחובש בכיר בזחל התאג"ד. הרופא הגדודי היה דוקטור אלכס אשל. זאת היא למעשה העדות הפומבית הראשונה שלו מזה 50 שנה על מה שראה וחווה בזמן המלחמה. לא קל לו לדבר ועל כן הוא מעדיף להקריא מהכתוב. גם כן, לא על כל חוויותיו מאז הוא מוכן להרחיב את הדיבור. מצבים של תופת משתוללת סביב, ופגזים אשר נוחתים בסמוך ורק בנס לא פוגעים. הוראה של המג"ד קהלני לפנות אחרי מספר ימים שרידי לוחמים מתוך הטנקים הפגועים כי צוותי החילוץ לא יכלו להגיע בהתחלה. אילו הם המראות והתחושות אשר לא מרפים ממנו מאז ועד היום. בעדותו הוא מקדיש מקום להגדרת המושג הזה שנקרא תאג"ד (תחנת איסוף גדודית). בתקופת הלחימה ברמת הגולן הוא גם זוכר קטע הזוי שבו הוא ועוד חייל פונו למקום מבטחים על ידי צוות טלוויזיה צרפתי, זיכרון נוסף זה המסע שלו להשתחרר בבקו"ם, מסע אשר עשה בטרמפים מרמת הגולן כאשר תחילת הדרך לוותה בהרעשה ארטילרית. חיליק נוקב בשמות של חברים קרובים אשר נפלו במלחמה הוא גם מציין את שמות אנשי התאג"ד אשר הוא והם שירתו באותה המסגרת: צוות תאג"ד עז 77 מלחמת יום כיפור, ד"ר אלכס אשל, מולי שש, חיליק אגמון, גבי בן אלטבט, אבי חי, מישל קינן, ג'קי דנון, מאיר בפלר, יוסי שרון, אלקנה יחזקאל , שלמה בכר . חיליק השתחרר בשנת 1974 וחזר לקיבוצו יגור. הוא עבד בחשמליה ובבית החרושת "לגין". הוא נשוי בפעם השנייה. יש לו ששה ילדים ותשעה נכדים.

ריאיון צילום ועריכה יצחק בוקר ...