גדי יליד 1953 בכפר בילו. להורים שורדי שואה ומלחמה. בן שני להוריו מרים לבית גולדנברג שחוותה את השואה ביאסי רומניה , ואבא נתן גבר, יליד אוקראינה שלחם עם הצבא האדום והגיע בתום המלחמה עד ברלין. הם נפגשים במחנה עקורים בקפריסין. שם נולד בן ציון -בנצי הבכור. גדי השני ואחריו התאומות טובה ותחיה. כשהוא בן 4 המשפחה עוברת לרחובות שם עוברת ילדותו המוקדמת. מצטיין בכדורגל במכבי שעריים, הופך לקפטן קב' הנוער. תיכון בטכני של חיל האויר. מסגרת קשוחה של טירונות בגיל 16. אחרי כשנה וחצי, פורש. מתגייס לצה"ל במאי 1971. מופנה לבה"ד 7 חיל הקשר. יורד לרפידים לגדוד הקשר ומשם למעוזים. מתאר תקופה של שנתיים במעוזים, עובר בין כמה מהם. כאשר בכל 3 חדשים מגיעים חיילים מיחידות שונות לאייש את המעוזים. רוטינה של חיים במעוז. בערך באוגוסט 73. כ'ותיק' בקו נקרא למפקדת האוגדה כאחראי חפ"ק. חברו הקרוב שמואל וייס אחראי על נגמש הקשר השני ובכל פעם הם מתמקמים זה לצד זה וביניהם אוהל עם ציוד הקשר. מאפשרים לו לרדת מדי פעם לחבריו במעוזים. בסביבות ראש השנה כשהוא במוצב המזח מגיע מח"ט 14 אל"מ אמנון רשף ומתריע שעומדת לפרוץ מלחמה. ביום כיפור הוא בבית הכנסת ברפידים עם שמואל וייס. בהפסקה שלפני 'יזכור' מגיע הרב צמל, הרב של גייסות השריון ומודיע שבשעה 6 אחה"צ עומדת לפרוץ מלחמה ושעל כולם לעלות על הכלים.יורדים לכוון המתלה. בשעה 14:07 מתחילה הפצצה/הפגזה. שומע את קולות אנשי המעוזים שהוא מכיר זועקים לעזרה. מתמקם בחמ"ל האוגדתי במתלה, ב 13/10 נפגע הנגמ"ש המקביל לו ובו האלוף ועמו גם העתונאי רפי אונגר וחברו שמואל וייס, כולם נהרגים. ממשיך ומתאר אירועים בהם, כשהם על ציר טרטור-עכביש, נתקעים כשהנגמ"ש מאבד זחלילים והם מופגזים בהמתנה לצוות החימוש לתיקון התקלה. בליל 18/10 חוצים את התעלה , רצף של אירועים קשים וצפיה במראות קשים לעיכול שמטביעים חותמם עליו. מגיעים לנמל אדביה, מקבל חבילה מתלמידת תיכון מאשקלון, טובה, שלימים תהפוך לאשתו, אם שלושת ילדיהם. יחד זכו, נכון להיום ב 7 נכדים. ממשיך ומשרת בצבא. במרץ 74. נפטר האלוף קלמן מגן ומגיע יקותיאל אדם. משתחרר מצה"ל ביוני 74. לצד תפקודו המלא ומעורבות בחיי הקהילה בקיבוץ הוא מתאר תקופה ארוכה לאחר השחרור, "ישבתי בבית כמו זומבי". בהמשך 'אסף את עצמו' לקח קורס כתיבה והוציא 3 ספרי ילדים. בצד זה גם חזר בתשובה. עובד ופעיל ושמח לצד טובה אשתו, הילדים והנכדים.

מראיינת יעל בסיס סטודנט צילום ועריכה יוסי רום