יצחק דוד בן קיבוץ בית השיטה נולד בשנת 1942 כבן להורים יוצאי גרמניה שעלו ברגע האחרון 1939, במסע נדודים ארוך שבסופו נעצרו בעתלית, משם לקיבוץ בית השיטה. במלחמת העצמאות כשהוא בן שש הותקף קיבוץ בית השיטה מהאוויר בידי מטוס אנסון עיראקי, אז נפלה החלטתו שעדיף להפציץ כטייס מאשר להסתתר מתחת למיטה. למרות רצונו להתגייס לחיל האוויר נשלח יצחק מטעם הקיבוץ להדרכה בתנועת הנוער. התגיס לצה"ל בחר לקורס טיס. יצחק סיים את קורס טייס מספר 41 ב- 1963 עם שישה בוגרים נוספים. כטייס צעיר הוצב לטייסת 113 – טייסת אורגאנים "אימון מתקדם," ומשם במסלול הרגיל בחיל האוויר – מעבר טייסות, בסיסים וסוגי מטוסים. בתקופת הכוננות שקדמה למלחמת ששת הימים הועבר מרמת דוד לטייסת האוראגנים 113 בחצור, בפיקוד יוסף סלנט ובה ביצע את גיחתו המלחמתית הראשונה להפצצת שדה תעופה פאיד במסגרת מבצע מוקד. לאחר גיחה זו הוחזר לטייסת 107 בשדה התעופה לוד בפיקוד יעקב טרנר, כמוביל רביעייה, עקב מחסור במובילים. במהלך המלחמה ביצע 21 גיחות. במהלך המלחמה נפגע מטוסו שלוש פעמים, ובפעולת כארמה פגיעה קשה והוא נאלץ לנטוש את המטוס. בפרואר 1968 מתחתן יצחק עם מיכל . במלחמה נגד ארגוני מחבלים וב"מלחמת ההתשה" ביצע יצחק מאות גיחות בכל הגזרות, בסוף 1973 מונה רס"ן יצחק דוד למפקד טייסת 109 העמק, טייסת סקייהוק ברמת דוד. הטיסת ספגה במלחמת יום הכיפורים אבדות קשות. מתוך 28 גיחות שביצע אישית במלחמה הוא זוכר רק 7. השאר נמחקו מזיכרונו בלחץ התפקיד והמלחמה. עם פרוץ המלחמה, ומתוקף מיקומה הצפוני, הייתה 109 הטייסת הראשונה שזינקה לתקיפה ברמת הגולן. בתקיפה נפגע המוביל חנן איתן והיה לחלל הראשון של חיל-האוויר במלחמה. עיקר משימותיה של הטייסת היו תקיפות סוללות טילי קרקע-אוויר, סיוע קרוב לכוחות היבשה, גיחות לוחמה אלקטרונית וגיחות תצפית. במסגרת זאת השתתפו מטוסי הטייסת במבצע תגר, מבצע דוגמן 5 ובתקיפת גשרי הצליחה המצריים בגזרת תעלת סואץ. מטוסי הסקייהוק היו בעלי מהירות נמוכה וללא אמצעי לוחמה אלקטרונית, ולכן סבלו מאבדות קשות במלחמה. טייסת העמק איבדה 7 טייסים ו - 13 מטוסים מתוך ה-26 שעמדו לרשותה בתחילת הקרבות, אך המשיכה בתפקוד מלא עד למהלכים האחרונים של המלחמה. במלחמת יום כיפור היו שלושת בני משפחת דוד מגויסים. יצחק הבכור מפקד טייסת, אחיו גיל קצין האג"מ בחטיבת הצנחנים הסדירה חט' 35, והאח הצעיר גרשון "גרשי" ז"ל איש מילואים בשריון שנהרג בקרבות החווה הסינית . המשך "מלחמת יום כיפור" בראיון: למפקד טייסת 109 דעות נחרצות לגבי תפקוד פיקוד חיל האוויר במלחמה. לדעתו היה על החייל למשוך את מטוסי האויב לקרבות אויר ולא להישחק בתקיפת שדות תעופה. ניהול המלחמה הבעייתי הביא את הטייסת להתערב בפקודות הביצוע לטייסיה בדרך עקיפה. [מטוס חיל אויר מרגע המראתו מוכפף טוטאלית למפקד החייל באמצעות המשל"ט, (מוצב השליטה,) והבקרים.] כאשר ניתנה מטרה למטוס באוויר, סייעה הטייסת מהקרקע בעיבוד נתוני התקיפה. מכאן גם יכולת התערבות בפקודת המשימה, זאת כלקח אישי שלו מכך שלא הנחה את החלל הראשון של חיל האוויר חנן איתן, לבצע "סיבוב נוסף" טרם שהוא פונה אל המטרה שניתנה לו, עת שהוא באוויר. עד ה- 11 לחודש פעלה טייסת 109 ללא מודיעין. מפת מיקום האויב ומיקום כוחותינו נבנתה בטייסת על סמך דיווחי הטייסים בחזרם מגיחה. כחלק משמירת מורל טייסיו קבע יצחק פעמיים ביום ניהול "פורום מבצעי." בפורום נתבקשו כל אחד ואחד להביע את דעתו, שיתוף שחיזק את תחושת הנחיצות במשימות. יצחק מעלה את ערכם של טייסי המילואים בטייסות חיל האוויר. שלמה הנינג מטייסתו למשל, לחם עוד כחייל רגלי ב- 1948. לדבריו, טייסי המילואים הוותיקים הם אלה שמחזיקים את הטייסת. שמתבטא עד היום בקבל הטייסת משימת התאבדות למטוס בודד לחדירת עומק, הציב יצחק את עצמו כטייס למשימה. יתכן שבכך "מנע" מיעקב אגסי, (שהחליף את זוריק בפיקוד על הכנף,) לאשר את המשימה. ב- 17 לחודש הוא מתבקש בדחיפות למשרד מפקד הכנף המודיע לו על נפילת אחיו. יעקב אגסי מחייבו לצאת לבית השיטה להוריו. לדעתו מלחמת יום הכיפורים הייתה גם ניצחון טקטי וגם ניצחון אסטרטגי. ברמה האסטרטגית היא שהביאה את סאדאת לעשיית שלום קמפ דייויד. לדעת יצחק, בנוסף לטעויות הפעלת חיל האוויר, פיקוד צפון בראשות אלוף פיקוד צפון כשל בכך שהיה הראשון להתריע על מלחמה ובו בזמן היו יחידותיו מוכנות "ליום קרב" ולא למלחמה . הוסף לכך את מיקומה הקרקעי של החטיבה הקבועה ברמת הגולן – חט' 188 הממוקמת בשטח נחות שמולו היה מרכז הכוח הסורי במתקפה, בהשוואה לטופוגרפיה התומכת של צפון רמת הגולן ועמדות חט' 7 בחרמונית למשל. התמוטטות ההגנה בדרום רמת הגולן הביאה את דיין בבהילות להורות על הפניית חיל האוויר מ"מבצע תגר" בתעלה לרמת הגולן. לדעתו, היה על מפקד החייל להתנגד לשינויי מאחר שלא בוצעו גיחות צילום מכינות ולא היה מודיעין עדכני. לדעתו של יצחק הפנים חיל האוויר ויישם את לקחי מלחמת יום הכיפורים היטב, והראיה - תפקוד חיל האויר בפיקודו של דוד עברי במלחמת לבנון הראשונה. במלחמה זו היה יצחק סטודנט, וטייס בטייסת 101 על מטוס כפיר. הוא בעל תואר ראשון באוניברסיטת בר- אילן בתואר משולב – כלכלה סוציולוגיה ומדעי המדינה, תואר שני במינהל עסקים, תוך שרותו. תפקידו הפיקודי הבכיר בחיל האוויר היה מפקד כנף. ב- 1984 מונה כנספח צה"ל ומשרד הבטחון ביפאן וקוריאה. ב - 1990 שב ליפן והפעם כנציג משרד התיירות. הימים ימי מלחמת המפרץ הראשונה. בהגיעו להכרה שקיים חלון הזדמנויות המאפשר טיסות אל-על בין יפאן וישראל, פעל במהירות לכינונם בלי לחכות להליכי הבירוקרטיה של משרד התיירות. כך גם לקוריאה. לפני כ 12 שנה פנה אליו מי שהיה אז מפקד טייסת 109 - ישי שלח, בהצעה לתרום לטייסת מניסיונו כשבטייסת מתמעטים טייסים בעלי ניסיון קרבי. מאז הוא משרת בהתנדבות "כיועץ" למפקד הטייסת בליווי שישה מפקדי טייסת עד כה. ראיון צילום ועריכה - יאיר כידן 28/02/2021