יהונתן בן כפר ויתקין, יליד 1952. אמא שושנה לבית בס ואבא מנחם מיודובניק מהילדים הראשונים של כפר ויתקין.הסבים מצד אבא חוה לבית ברקוביץ ושלמה מיודובניק, מראשוני כ.ויתקין. הסבתא מצד אמא , בתיה בס ,היא מחללי שיירת עובדי ביה"ח 'הדסה' על הר הצופים . נספתה כשנסעה ללדת. יהונתן הוא  אח תאום לדוד הבכור ולאלי הצעיר. ילדות מוקדמת בכפר עם שכבת גילו ותיכון איזורי עמק חפר. מתגייס לצה"ל בפברואר 1971. מתאר מפגש ראשון עם חיילים ממוצא ותרבות שונים מאוד משלו, בחטיבת 'גולני'. טירונות במחנה 'שרגא'. מח"ט יהודה גולן, מג"ד איתן לחמן, מ"פ איציק מנדל-שקד, מ"מ עשאל לוי, מסלול של טירונות+אימון לוחם. קורס מ"כים, נשאר להדרכת טירונים ומתקדם להכנה לקורס קצינים, קורס קצינים. מגיע לגדוד 13 של גולני. מ"מ בגדוד. מחלקה 7 פלוגה ג'. המ"פ , לימים אלוף, גבי אופיר (אוקרט) בפלוגת רובאים. שגרת אימון קיץ ואימון חורף וביניהם "קו". בסוף אימון הקיץ של 1973, הגדוד תופס 'את קו' צפון רמה"ג במשימת סיור/פתיחת צירים, ממוצב החרמון ועד מוצב 110 ליד אלוני הבשן/תל חזיקה. יהונתן מפקד מוצב 104. מפקד על כ 13 חיילים ממח' 7. לידם מחלקת טנקים מגדוד 74  בפיקודו של סרן אייל שחם וסג"מ אביב שחר-און כשבועיים לפני פרוץ המלחמה, מארגן/מתרגל את המוצב ואת חייליו מבחינת נשק, אספקה וכו' ומקיים תאומים עם מפקדי מח' הטנקים. תאומים שיוכיחו את עצמם במלוא עוזם 'ביום פקודה'. שומע ומבחין בתנועה לא שגרתית של רכבים מצידו השני של הגבול, מדווח לחטיבה ולקמ"ן, נתקל בתגובה מזלזלת של: "מה שיש לך בדו"חות זה החידושים האחרונים של הטכניקה". מודיעים לו מהמפקדה על 3 תנאים שבלעדיהם 'אין סיכוי שתפרוץ מלחמה'. :- 1. אתה רואה שמסלקים את רועי הצאן מהשטח. 2. מסיימים את בניית מוצב ה'פיטמה' 3.חיילים סורים מתחילים להסתובב עם נשק אישי וקסדות. ביום חמישי כבר מקבל הודעה שלמחרת צפוי 'יום קרב'. בבוקר שישי מוכרזת כבר 'כוננות ספיגה' והוא מכניס חלק מחייליו לבונקר. מוכרזת 'כוננות נ"מ  למחרת יגיעו אליו מג"ד הטנקים יאיר נפשי, מפקד חטמ"ר 82 צבי בר(ברזני) אילן בירן סמג"ד 13. עושים תצפית ושומעים על פינוי אזרחים מרמה"ג. לפני שעוזבים, אילן בירן מציע ליהונתן 'לשים מכשיר קשר אחד בתעלות'. הקשר שלו הוא אבי טווילי-צ'יקו,שמאוחר יותר ייהרג בתאונת אימונים בשרות מילואים. בבוקר המלחמה רואה מולו 7 טנקים סורים קנים מופנים אליו. ב 13:50 מופצץ ע"י 2 מיגים סוריים, 2 פטריות עשן ומיד אחריהן הרעשה כבדה על כל קו רמה"ג. במוצב 104 עפה עמדת הפיקוד יהונתן נהדף לאחור ומתקשה בנשימה. איתו בעמדה באותו זמן ניסים שורש מפקד עמדת המש"ק, מאיר לויתן סמל המח' וסגנו של יהונתן. מפקד עמדת השער והקשר הוא אבי טווילי. מתאר השמדה ע"י מח' הטנקים לידו של 3 טנקי T54 המאיימים עליו ואח"כ גלים גלים של חיילים סורים המתקדמים רגלית לעברו שמחוסלים .מאחר שרוב כלי הנשק אבדו בהתקפה הראשונה, נעזר במקלעי הטנקים.מציין לטובה את גבי אופיר שיושב במפקדה במסעדה ומגיעה אליו עם אספקה ותחמושת. עוברים 4 ימים של לחימה אינטנסיבית, בתוכה מגיעה פקודת נסיגה של כוחותינו שבשלב זה מוקפים בצבא הסורי ממערב וממזרח. מחליט להשאר ולהלחם. בהמשך ישתתף בכניסה ל'מובלעת'. במלחמת ההתשה שלאחר הפסקת האש מתמנה לסגנו של גבי אופיר. משתחרר ב1974. ב 1976 מתחתן עם נאוה  אטשטיין, שהכיר בתיכון האזורי. נולדים 2 ילדים שהניבו בינתיים, נכדה ראשונה. כשאורי שגיא מתמנה למח"ט גולני הוא קורא ליהונתן לחזור ולשרת (פב' 77.) משמש במשך 8 חודשים כמ"פ טירונים בגולני. חוזר למשק. מתנדב במשך שנים ארוכות ב'צהלה' - מיזם של רן פקר להכשרת בני נוער בסיכון למניעת נשירה ולגיוס לצה"ל. כ"כ מתנדב להרצות על  מו"רק בפני גופים שונים.שומר על קשר עם חייליו ,מעריך מאוד את הישגיהם ומוקיר את המפגש עם אנשים שבאו מרקע שונה משלו. מדבר על חשיבות הדוגמא האישית. מסכם שטוב עשה שלא ירד מהמשאית שלקחה אותו אי-אז בחורף 1971 מבק"ום למחנה 'שרגא'...(הראיון מתקיים בחודש האבל על אביו.'כל החיילים שלי באו לשבעה')

שדרת הפיקוד במלחמת יום הכיפור, בגזרה בה לחם :- מ"פ גבי אופיר, מג"ד זאב אונגר-אורן, מח"ט הגזרה צבי בר-ברזני. מח"ט גולני אמיר דרורי

מראיינת: יעל בסיס סטודנט

צילום ועריכה יוסי רום