זאב גלאובר נולד בשנת 1948 בנהריה להורים שורדי  שואה.

אביו נתן  ואמו שרה.

למד בבית ספר ימי מבואות ים.

בשנת 1965 בגיל 17.5 התגייס לחיל הים כשוחר עבר טירונות בבה"ד 4

שירת בחיל הים בכנרת בשנת 1965 על ספינת משמר.

באוגוסט 1966 שירת כתותחן על נחתת שעלתה על שרטון בגדה המזרחית של הכנרת

הסורים החלו לירות לעבר הנחתת, זאב השיב אש לעבר הסורים ונפצע מהירי של הסורים. למרות הפציעה הקשה הוא זינק למים והצליח לחבר את הספינה התקועה לספינת החילוץ. לאחר מכן שהה זאב בביתי חולים במשך 4 חודשים.

על מעשהו זה קיבל זאב צל"ש הרמטכ"ל מהרמטכ"ל יצחק רבין שהומר בשנת 1973 לעיטור העוז.

עבר לשרת במילואים בגדוד הנדסה 630 של חיל הנדסה כמפעיל סירות הגרר.

ב-6/10/73 הגיע לרפידים עם גדוד 630 ונפצע כתוצאה מהפצצה מטוס בדרך לתעלה.

הגיע לבית חולים ברפידים ולאחר מכן לבית חולים הדסה בירושלים.לאחר ששהה בבית החלמה שוחרר מהצבא עקב פציעתו אך בחר להתנדב ולחזור לחבריו ביחידה בפנארה בצד המערבי של האגם המר הגדול.

לאחר המלחמה פתח מועדון שיט במכמורת.

מנהל המגמה הימית ברופין.

עוסק רבות בהתנדבויות שונות.

עיטור העוז שהוענק לזאב גלאובר מתוך אתר הגבורה:

"תיאור המעשה: ביום ה-15 באוגוסט 1966, בעת תקיפת ספינות משמר ישראליות בכינרת על-ידי תול"ר סורי, נפצע טור' זאב גלאובר. למרות היותו פצוע המשיך והפעיל תותח 20 מ"מ נגד מוצבי האויב כשהוא גלוי לאש וללא מגן. לאחר מכן התנדב להעביר בשחייה חבלי התקשרות וחילוץ מספינתו הפגועה אל ספינת החילוץ, שחה מרחק של כ-150 מטר תחת אש לעבר ספינת החילוץ וביצע את המשימה. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי"

ראיון וצילום - יוסי פרץ

עריכה- יגאל חכמוב

4