שי ברמן ברוש. תת אלוף בדימוס. ביום כיפור, לוחם בשייטת 13 בפיקודו של שאול זיו. בזמן הלחימה פעל במיוחד בגזרת פורט סעיד. לימים מפקד השייטת וראש מודיעין חיל הים בתקופת המפקד אלכס טל. שי נולד בקיבוץ הגושרים בשנת 1952. האב עלה לארץ מאוקראינה. האמא עלתה מלטביה. שי מתאר את החיים בקיבוץ כסוג של גן עדן משום שחלק ממקורות הירדן ונחל דן, זרמו (ועדיין זורמים..)בחצר הקיבוץ. מה שנקרא : ארץ פלגי מים. בתקופת מלחמת ששת הימים שי ובני גילו בני 15, צפו בכיבוש רמת הגולן מתוך שטח הקיבוץ, ממש כאילו הייתה זאת הצגת תיאטרון. בנובמבר 1970 שי התגייס לשייטת. מכאן מתחילה מסכת תיאורים של איך מתנהלת היחידה המיוחדת הזאת כאשר שי מתבל את סיפורו במגוון מושגים מהמתודיקה והטרמינולוגיה של השייטת, ואשר לא תמיד מובנים למי שהוא "עכבר יבשה" כמו הטנקיסטים, למשל. במלחמת יום כיפור שי פעל כלוחם מן המניין תחת פיקודו של שאול זיו. מפקד חיל הים היה בני תלם. חלק חשוב ממפעילות הכוח באותה תקופת לחימה, התנהל בגזרת פורט סעיד, שם הוטל על הכוחות לנטרל את היכולת המבצעית הימית של מצרים ואשר אחד הבסיסים החשובים שלה היה, כאמור, בנמל פורט סעיד. באותה פעולה נפלו שני הלוחמים עלי קמחי ועודד אמיר אשר גורלם לא נודע מאז והם נחשבים לנעדרים. בהקשר של יכולות הלחימה והיכולת למלא את המשימות השונות, שי מעלה על נס את תרומתו הגדולה של מיכאל יומי ברקאי לימים מפקד חיל הים. אחרי המלחמה בשלב מסויים, שי חזר לקיבוץ. בשנת 1977 נשא לאישה את זוהר, אלמנת מלחמה מיום כיפור. בשלב יותר מאוחר, הוא שב לשרת ביחידה והגיע עד פיקוד על השייטת. תפקידו האחרון היה ראש מודיעין חיל הים בתקופת המפקד אלכס טל. שי השתחרר משירות צבאי בשנת 2001 לאחר כשלשים שנות שירות צבאי. כיום הוא עוסק בפרוייקטים הקשורים לחקלאות ימית. שי וזוהר בת זוגו מתגוררים בזיכרון יעקב. יש להם שלשה ילדים ושמונה נכדים.

ריאיון צילום ועריכה יצחק בוצר