עוזי נולד בקיבוץ מענית לאם חד אורית, בגיל 12 עבר לקיבוץ עין שמר שם גדל והתחנך. התגייס לצה"ל בשנת 1953 ושרת בחטיבת גולני. סיים קורס קצינים וחזר לגדוד 13 ושם שרת עד השחרור. חזר לקיבוץ, ותוך מספר חודשים יצא להסבה לשריון. השתתף במלחמת סיני 1956 במסגרת ההסבה לשריון בקרבות ברצועה עד אל עריש. אחרי המלחמה חזר לקיבוץ, התחתן והקים משפחה. במלחמת ששת הימים 1967 השתתף כמ"פ חרמ"ש בחטיבה 37 שנלחמה בצפון השומרון וכיבוש שכם. לקראת סוף המלחמה נשלחו לרמת הגולן וכבשו את קוניטרה. לאחר סיום המלחמה התקדם לתפקיד סמג"ד ועבר הסבה לטנקי שוט קל במסגרת חטיבה 179. תוך כדי הקורס עבר, לבקשת ברן, לפקד על גדוד חרמ"ש מילואים בחטיבה 14 למשך שלוש שנים. שנה לפני מלחמת יום הכיפורים מונה למג"ד גדוד 266 בחטיבה 179. מספר ימים לפני יום הכיפורים 73 התקיים יום מילואים להכרת הימ"ח בפילון וסיור ברמת הגולן. בבוקר יום הכיפורים 6/10/73 המח"ט רן שריג קרא לו לחטיבה, וסגל הגדוד החל להכין את הטנקים. בשעה 14:00 פרצה המלחמה ומספר פגזים נפלו באזור הימ"ח. בשעה 21:30 פלוגת טנקים בפיקוד אמנון שרון עלתה לרמת הגולן ועוזי המג"ד בתוכה. בשעה 23:00 עלו על ציר הנפט דרומה ונתקלו בכוח טנקים סוריים גדול, ובקרב שהתפתח נפגעו רוב הטנקים של הפלוגה וגם הטנק של עוזי, שעף החוצה ואיבד את הראייה ואת ידו השמאלית. שני אנשי צוות מהטנק חילצו אותו ועזרו לו ללכת לכיוון נפח. לאחר זמן פגשו טנק שחילץ אותם לנפח משם לבית חולים צפת ובמסוק לרמב"ם ושם התחיל בשיקום ארוך ומורכב. לאחר כחודש ארגן חופשה שבמסגרתה עלה לרמת הגולן לציר הנפט ומשם לקיבוץ. עוזי הינו שריד ראייה שאינו מוותר על חיים פעילים ומשמעותיים. רפול הרמטכ"ל גייס אותו לשרות בקבע, על מנת להקים מערך לטיפול בנוער מתקשה ("נערי רפול"), ועוזי שרת מספר שנים ופעל במסגרת זו והמשיך לתפקיד במסגרת הפעילות של קצין חינוך ראשי. בשנת 1987 עברה המשפחה לגור בהרצליה. בהמשך הקים לבקשת ראש עירית הרצליה אלי לנדאו מחלקה לליווי נוער מתגייס וחיילים משוחררים, תפקיד שמילא 18 שנה וממשיך היום בליווי נערים לקראת הגיוס לצה"ל. בנו יפתח טייס החיל האויר על F15 נפל בשנת 1987 בתאונת אימונים אחיו צבי שרת בחיל הים ביחידת צוללנים שמאבטחים את הנמלים נפטר מסרטן בעקבות הצלילות בקישון בשנת 1999 ומוכר חלל צה"ל. עוזי היום פנסיונר

ריאיון וצילום חנן ויטלס עריכה יגאל חכמוב