מיכאל נולד במרוקו בסוף דצמבר 1949. האבא עסק במסחר בזהב. המשפחה עלתה לארץ במרס 1963 לא לפני שהאבא ישב תקופה בכלא בגלל הפעילות שלו שקשורה ברצון לעלות לארץ ישראל. מי שעזרו למשפחה היו אנשי המוסד. המשפחה התמקמה במגדל העמק. מיכאל למד במכללה הטכנולוגית של חיל החימוש ולמד מכונאות טנק שוט מטאור. בתקופת מלחמת ששת הימים החניכים הרכיבו מחדש את הטנקים המפורקים אשר שימשו אותם בלימודים ושלחו את הטנקים הללו אל המלחמה. מיכאל התגייס לחיל החימוש בנובמבר 1967. הוא היה תחילה בצוות הטכני של קורס מפקדי טנקים בשיבטה. באותה תקופה הוקמה חטיבה 188. מיכאל השתחרר משירות סדיר ביוני 1970 ואז חתם קבע כעוזר קצין חימוש בגדוד 53 בחטיבה 188. בהמשך עבר לשרת באותו תפקיד במחנה ירדן בגדוד 39 אשר היה גדוד המילואים של 188, ואשר את הטנקים שלו לקחו אנשי גדוד 77 של קהלני אשר הוקפצו לרמה מסיני. המלחמה תפסה את מיכאל במחנה ירדן והוא החל לעבוד ולפעול בשטח תוך כדי הפגנת תושייה ואלתור. בשלב מסוים הכוח שלו נקלע לשדה מוקשים וחולץ בשלום. בזמן הלחימה הוא היה אחראי בפועל על שתי חוליות טכניות. מיכאל איבד רבים וטובים מחבריו חלקם נרצחו על ידי כוחות סורים בשטח. הוא נוקב בחלק משמות החללים אשר הכיר באופן אישי. אחרי המלחמה עבר קורס קצינים וביצע מספר תפקידי חימוש בגזרת פיקוד צפון. מיכאל שירת בצבא ייותר מעשרים שנה. לאחר השחרור, הוא עבד בסולל בונה ועשה עוד כמה פרויקטים אזרחיים. מיכאל מחשיב את עצמו כהלום קרב ואף מטופל בהתאם. במרס 1977 התחתן עם דינה זוגתו. הם מתגוררים ברמת ישי. יש להם ארבעה ילדים ושמונה נכדים. מראיין צלם ועורך: יצחק בוצר