אבנר, יליד שנת 1954 נולד בצהלה. ההורים ילידי הארץ ממשפחות שורשיות אשר תולדותיהן משיקות לבניין ארץ ישראל. על פי הרשומות אבנר הוא דור חמישי בארץ ישראל. אבנר היה ילד ואחר כך נער דיסלקטי מה שלא מנע ממנו לשאוף לשרת בשייטת ואשר בסופו של דבר הוא נדחה בגלל סעיף של בעיות בגב. במקום זה הוא התגייס לשריון במגמת שוט קל והגיע אל גדוד 77 של קהלני באמצע 1973. לאבנר היה רקע טכני עשיר וידע נרחב במכונאות כללית ועל כן הוא הציע לצבא מגוון הצעות לשיפורים בטנקים. אבנר אדם עם תפיסה לא שגרתית של זמן ומרחב, מצא את עצמו במלחמת יום כיפור בחזית רמת הגולן, כנהג הטנק של אמנון לביא המ"פ של פלוגה מ' בגדוד 77. אבנר מתאר בצורה קולחת ובהירה את הקורות איתו בזמן הלחימה. הוא מספר על המפגשים עם המוות, על הפגיעות שהטנק שלו ספג במלחמה וגם במלחמת ההתשה עם הסורים בשלב שלאחר תום המלחמה. אמנון גם נפצע בידו ונאלץ להתמודד עם השלכות עליו ועל הסובבים אותו. בגיל מאוחר מאד הוא עשה אבחון בכל הקשור לתופעת הדיסלקציה שלו מה שלא מנע ממנו להמשיך במלא המרץ ולהתפתח אל מגוון מרשים של הישגים הקשורים להנדסת מכונות. פרק מיוחד וחשוב בעדותו של אבנר מוקדש לכל הנושא של הלם קרב. הוא מתאר את הטיפול בתופעה וההתייחסות לכך כפי שזה מוצג כאן דרך התהליך הטיפולי והמשפטי אשר נוגע לאיש הצוות חיים ויגודה. לאבנר ובת זוגו בלהה יש שלשה ילדים ושלשה נכדים. הם מתגוררים ביהוד.

ראיון, צילום ועריכה: יצחק בוצר