גבעתי נולד בטבריה בשנת 1952 להורים שעלו מעירק בשנת 1949, בעיר גדל והתחנך, התגיס לצה"ל בשנת 70 לשריון, שרת בחטיבה 14 ולקראת סוף השרות עבר לגדוד סיור מילואים 87 בתפקיד מפקד טנק. לאחר השחרור הלך ללמוד באוניברסיטה העברית בהר הצופים. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים התגיס והתיצב בימ"ח בשדה תימן והחל לארגן טנק. ביום א' 7/10/73 נעו על גבי זחלים לתעלה. בשעות אחר הצהרים הגיעו לקו המגע באזור "חמדיה" על ציר עכביש, הפלוגה בפיקוד רפי מיצפון עלתה ונתקלה בחי"ר מיצרי וטנקים ניהלה אש מעמדות בלימה. למחרת הג"ד בניצי כרמלי נהרג ליג הטנק של גבעתי, מתאריך 8/10/10 הפלוגה הייתה בעמדות בלימה, באחד הימים גבעתי נפגע בידם ופונה לבית חולים ברפידים ולאחר מספר ימים חזר, קיבל טנק והצטרף לחטיבה 600, לקראת סוף הלחימה עבר את התעלה ונע צפונה לאיסמעיליה עד הפסקת האש בתאריך 24/10/73, הפלוגה בפיקוד אלי ההררי תפסה עמדות מול המצרים. לאחר מספר חודשים השתחרר וחזר הבית לטבריה. גבעתי מרגיש עד היום שהמלחמה לא עוזבת אותו אך למד לחיות עם זה. במשך השנים לא טופל בצורה מסודרת אבל מתמודד. לאחר המלחמה למד תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה ומילה שורה של תפקידים ציבוריים בהסתדרות, בעריה, ובשרות הממשלתי. היום משמש מרצה במספר מכללות בתחום פסיכולוגיה, תקשורת בן אישית יחסי עבודה ודיני עבודה ובנוסף עסק התחום העיתונות המקומית. במשך השנים הקים משפחה, אשתו גם מטבריה ונולדו להם חמישה ילדים והיום תשעה נכדים.

ריאיון וצילום חנן ויטלס עריכה חורין