צביקה נחשון נולד בקרית נחום (עיר-גנים) שבכפר אתא באוקטובר 1950. אביו שלמה ואימו רחל לבית קרינגל, נולדו בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה, רחל נשלחה לאושוויץ שם עבדה במטבח ולאחר מכן נשלחה לבוכנוולד, שם שוחררה בסוף המלחמה על ידי האמריקאים. שלמה הגיע לאושוויץ ולאחר מכן הוצעד בצעדת מוות למחצבת אבנים ושם עבד עד ששוחרר על ידי הצרפתים. שני ההורים עלו לארץ בנובמבר 1947. צביקה גדל בכפר אתא ולמד בבית הספר המקצועי בקרית חיים. לאחר סיום לימודיו התנדב להיות שוחר בחיל הים. ב-1/8/68 התגייס לצה"ל וסיים קורס אלחוטנים בהצטיינות ובחר לשרת בצוללות. שירת כאלחוטן/צפן בצוללת "לוויתן" ולאחר מכן כאלחוטן בספינת הטילים אח"י חרב. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר עבד כמאבטח/אלחוטן על אוניות בקו אילת-פרס. בשנת 1972 חזר צביקה לארץ והוצב לשירות מילואים בחיל הנדסה בגדוד הנדסה 630 כמפעיל סירות גרר שם פגש רבים מחבריו מהשרות הסדיר בחיל הים. היחידה התאמנה לפני המלחמה בהרכבת דוברות לקראת הפעלת ציוד גישור. לפני המלחמה התחיל צביקה לעבוד כמורה בבית הספר המקצועי שבו למד. כ-4 חודשים לפני המלחמה נשא לאישה את סימה לבית ונדלוביץ'. ביום הראשון למלחמה - שבת 6/10/1973 גויס שלמה והגיע לקישון שם התארגן הגדוד לקראת הבאות. לאחר כמה ימים ירד הגדוד לרפידים ושם התארגן לקראת הרכבת הגשרים על התעלה. בדרך לתעלה כאשר עצר הצוות לישון בצד הדרך, נורו פגזי ארטילריה שפגעו בשני חברי צוות. אחד מחברי צוות הסירה, חיים גולן, שותק בגפיים כתוצאה מהפגיעה. הפצוע השני גלאובר זאב נפצע וחזר לגדוד לאחר שהחלים מפצעיו. לאחר שהגיעו לתעלה, החל הגדוד של צביקה בעבודות הרכבת הגשרים בעזרת סירות הגרר, וזאת תוך כדי הפגזות כבדות של המצרים, שגרמו לפגיעות רבות ולהרוגים ולפצועים רבים מאוד. ההפגזות נמשכו עד לתום המלחמה. המג"ד -אבי זהר. סמג"ד – ישי דותן. מ"מ – ניר פלטיאל. צביקה מתאר את החוויות הקשות ב-"חצר המוות" (האזור שבו הוקמו הגשרים ובו גם נערכו הכוחות שחצו את התעלה) ומצליח להבין שם את מה שעברו הוריו בשואה. לאחר הפסקת האש השתתף צביקה בחילוץ הטנקים והצוותים של החיילים שהיו בהם, שטבעו בתעלה במהלך החצייה. לאחר המלחמה נולדו לצביקה ולסימה שני ילדים.

ריאיון צילום ועריכה יוסי פרץ

קישור לסרט של גדעון הדן מ"פ הדוברות https://youtu.be/6768HdbBM0k