שמואל כץ נולד בנובמבר 1950 באשקלון. הוריו של שמואל, חנה ואברהם כץ, ילידי רומניה ניצולי שואה. אביו של שמואל היה אסיר במחנות עבודה בכפייה בזמן מלחמת העולם השנייה, ואימו הוחבאה במנזר יחד עם אחותה, וכך הן ניצלו. לאחר המלחמה הם נישאו, עלו לארץ בשנת 1948 והגיעו לרעננה. לאחר מכן עברו לאשקלון והיו מראשוני התושבים בעיר אשקלון. באשקלון גרו ההורים בשכונת מגדל ולאחר כמה שנים עברו לשכונת אפרידר, שהלכה ונבנתה באותם שנים. שמואל גדל באשקלון ולמד בבית ספר יסודי ממלכתי אפרידר (כיום ביה"ס "בית-יחזקאל") ולאחר מכן בתיכון עירוני אשקלון (שהפך ל-"תגר"). שמואל התגייס לחיל השיריון בפברואר 1969 (במהלך מלחמת ההתשה), עבר טירונות בבסיס "חסה", למד את מקצוע הטען-קשר על טנק הפטון בבית ספר לשריון בג'וליס. ולאחר מכן, עדיין בתקופת מלחמת ההתשה, הוצב בגדוד 184 בסיני. לאחר מכן חזר לבית הספר השריון בג'וליס להדרכה בקמ"ט (קורס מפקדי טנקים). לקראת שחרורו מהשירות הסדיר השתתף שמואל באימון בחטיבת מילואים 600 בגדוד 410. לאחר שחרורו מהשירות הסדיר התחתן שמואל עם יהודית ב-1/10/1972. בתאריך ה- 6/10/1973 - ,יום הכיפורים, גויס והגיע לבסיס שדה-תימן והתחיל ביחד עם הצוות להתארגן ולזווד את הטנק( פטון (M60A1 .חלקי ציוד ותחמושת רבים היו חסרים. ביום ראשון לפנות בוקר החלה הפלוגה (פלוגה ל' בגדוד 410) לצאת משדה-תימן דרך באר-שבע לכיוון התעלה. הם הגיעו לג'בל ליבני ולאחר מכן לרפידים, המשיכו לכיוון התעלה והגיעו ל- "חמדיה". ב-9.10 יצא הגדוד להתקפה על "מכשיר". שמואל התבקש להחליף טנקים עם יעקב קרמרסקי לפני ההתקפה ויצא לתדלק ולחמש את הטנק שהיה של קרמרסקי. בינתיים עלה הגדוד להתקפה על "מכשיר", אולם ההתקפה נכשלה והגדוד ספג פגיעות רבות. עד ה-15.10 השתתף בתקיפות על מתחמי "חמדיה" ו"טלוויזיה". לאחר מכן הוביל את הגדוד כטנק ראשון באזור שבו היו מפוזרים מוקשים רבים על הקרקע. ב-18.10 השתתף בגרירת גשר הגלילים בקרבת ציר "טרטור" עד לתעלה. ב-21.10 השתתף בהתקפה על מתחם "מיסורי" ונפגע בגבו וברגליו מטיל או פגז מרגמה שפגע בצריח הטנק. למרות הפציעה המשיך שמואל לפקד על הטנק והוציא את הטנק מאזור הסכנה, לאחר מכן איבד את ההכרה ופונה לתאג"ד ולאחר מכן פונה לבית חולים שדה ברפידים ומשם פונה בטיסה לבית חולים "בלינסון". . לאחר שהחלים מהפציעה בקשו משמואל לחזור להדריך בבית ספר לשריון בג'וליס. שמואל המשיך לעשות מילואים בשריון בגדוד 8132 כמ"מ טנקים. בשנת 1982, במלחמת לבנון הראשונה, הוביל שמואל את הגדוד כמ"מ טנקים בטנק המוביל ונפצע קשה באזור סולטאן יעקוב כתוצאה מטיל שחדר את תא הנהג. הטיל פצע את שמואל בחלק השמאלי של גופו. שמואל איבד את הראייה בעינו השמאלית ופונה במסוק לתל-השומר. לאחר שהחלים מפציעתו השנייה, ולמרות הפציעה הקשה, חזר שמואל למילואים בגדוד 8132 בתפקידי שלישות ות"ש והשתחרר ממילואים לאחר גיל 60. לשמואל ויהודית 3 ילדים ו-8 נכדים שגרים בעיר אשקלון. שמואל עובד עד היום כמורה לנהיגה בעיר אשקלון.

ריאיון, צילום ועריכה יוסי פרץ