חגי צור נולד בשנת 1953 בתל-אביב. להוריו רבקה ומשה ילידי הארץ. שני הוריו היו מלוחמי הפלמ"ח שעם קום המדינה התגייסו שניהם לצה"ל. חגי גדל ולמד בתל אביב שהחלום היה להיות טנקיסט ואכן התגייס לשריון בשנת 1971. המסלול שעבר - טירונות ברפיח, מקצועות כתותחן בביה"ס לשריון בג'וליס, גדוד 77 בסיני מסגרת אימוני הצמ"פ (צוות, מחלקה, פלוגה). קורס מפקדי טנקים שלאחריו שובץ לחטיבה 188 גדוד 53 פלוגה ב'. השתתף במסגרת הגדוד בפשיטה ללבנון "קלחת 4" בשנת 1972. לאחר שקיבל את דרגות הקצונה חזר לגדוד 53 חטיבה 188 אך הפעם לפלוגה ג' כמ"מ- לפני המלחמה התחלפו המג"ד והמ"פ - הצטרפו עודד ארז כמג"ד ועוזי אריאלי כמ"פ. 6.10.72 בשעה 13:50, נפתחה המלחמה. המחלקה של חגי והמ"פ נסעו כמתוכנן, לעמדות במוצב 114. בתנועה לכיוון ג'וחדר נתקלו בעשרות טנקים סורים. הצוות המקורי של חגי היה: דניאל פרטוש- תותחן, הרצל ברתיאן- נהג, הרצל בנימין- טען/קשר. טנק המ"פ נפגע, המ"פ מתחלף עם חגי שנשלח עם עוד שני טנקים לתיקון בנפח. שני טנקים תוקנו – ו"כוח צביקה" (גרינגולד) שמנה שני טנקים יצאו מנפח לכיוון ציר הנפט. התקלות קצרה, החלפת טנקים נוספת הפעם עם צביקה וחגי שוב נאלץ לוותר על הטנק שלו ולחזור לתיקון בנפח. הצוות שנשאר עם הטנק בפיקוד צביקה גרינגולד היה: פיליפ ברקוביץ ז"ל- נהג, איציק ארנון ז"ל - תותחן, מורדי ארזי- טען. בפקודת הסמח"ט דוד ישראלי שמורה לו ולאילון ליטוויץ לתפוס את ציר הנפט ולחסום את ציר הנפט. חגי עם צוות שעבר יחד את כל המלחמה: נהג- הרשקו, תותחן – ניר אלימלך צבי ז"ל, טען- יהודה אקוניס. 7.10.73 כחלק מ-11 טנקים בפיקוד דוד ישראלי ז"ל מתארגן להגנת אזור נפח. קרבות שב"ש (שריון בשריון) מול הצבא הסורי. הקרב שבו נהרגו המחט איציק בן שוהם ז"ל, הסמח"ט דוד ישראלי ז"ל, קצין האג"מ – בני קצין ז"ל. השלב שבו חטיבה 188 חדלה להתקיים כיחידה אורגנית וירדה מהסד"כ הצה"לי. 8.10.73 חגי מצטרף לפלוגה מחטיבה 679 ונלחם ביחד איתם באזור הר שיפון. חבירה לשרידי חטיבה 188 המתארגנים מחדש במחנה ירדן בפיקוד יוסי בן חנן. 10.10.73 במסגרת הכוח שנע ממחנה ירדן לשלב המכריע בקרב עמק הבכא. הגעת הכוח הביאה לסיום המתקפה הסורית ולהכרעה בקרב. מסתיימת בלימת הכוחות הסוריים ויום לאחר מכן מתחילה מתקפת הנגד הישראלית. 11.10.73 לחימה במסגרת אוגדה 36 בפריצה למובלעת לתוך סוריה. 12.10.73 מקבלים פקודה לכיבוש תל שמס בציר תנועה שתוכנן ע"י קמ"ן חטיבה 7. שמונת הטנקים נעו לכיוון תל שמס. בתנועה נפגעו 4 טנקים מטילי "סאגר" וביניהם גם הטנק של חגי שהתפוצץ. חגי שנפצע ונכווה העלה על טנק 10 לוחמים מנפגעי הטנקים האחרים בכוח ובנסיעה נחלצו לקו כוחותינו. חגי התעורר בבית החולים רמב"ם והועבר לביה"ח רוטשילד, לאחר שהחלים מפצעיו מחליט חגי לחזור לחטיבה 188. מוצב בגדוד 71 כסמ"פ במובלעת הסורית במלחמת ההתשה שאחרי מלחמת יום הכיפורים. השרות של חגי בצה"ל עד לשחרורו מקבע: קורס מ"פ חי"ר, קמב"ץ של יוני נתניהו גד' 71 (חט' 188), קורס מ"פיים שריון, מ"פ בגדוד 74 (חט' 188), מ"פ קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) בגדוד 198. קצין הדרכה באוגדה 162 ולאחר מכן באוגדה 36. באוגוסט 1977 השתחרר מהצבא בדרגת סרן. במילואים שירת 17 שנה כמ"פ באותה פלוגה עם חיילים ומפקדים יוצאי מלחמת יום הכיפורים. 1.11.1979 ורדה וחגי מתחתנים ועוברים לקיבוץ שדה בוקר ושם נולדו שלושת ילדיהם: בועז, סמדר ואסף. חגי עסק בחקלאות ובתפקידי ניהול בתעשייה בקיבוץ ומחוצה לו. במהלך עשרות שנים שלאחר המלחמה הדחיק חגי את זיכרון המלחמה ולא דיבר עליה. הרצון והיכולת לספר הבשילו רק לאחר כ- 29 שנים. הספרים "על בלימה" ו- "בשדות הקרב של הזיכרון" בשילוב הרצאות בפני חיילים ותלמידי תיכון על קורותיו וקורות חטיבה 188 במלחמת יום כיפור הם חלק מהנחלת המורשת לדורות הבאים.

ראיון,צילום ועריכה -יוסי פרץ