ראיון עם דב גושן, מפקד מחלקת טנקים בגדס"ר 134 במלחמת יום הכיפורים.

הראיון מתקיים בביתם של דרורה ודב גושן באבן יהודה בתאריך 30/10/22.

דב, בנם של יעקב ושרה, נולד בשנת 1942 בקבוץ בית אורן שהוריו היו ממייסדיו בשנת 1939. כעבור זמן מה, המשפחה עוברת לקבוץ שדה נחום וכעבור זמן עוברת לגור בכפר חסידים, שם יעקב אבא של דב מתקבל כחבר באיגוד פועלי בניין שהצליח יחד עם חבריו להקים בתים, כל פועל עסק בתחומו, אך בסיום הבנייה, זכה לקבל בית וכך המשפחה מוצאת עצמה גרה בבית שעדיין היה ללא חשמל בקרית עמל היא קרית טבעון. האבא נלחם במלחמת השיחרור.

את לימודיו, יסודי ותיכון עבר שם ובתום הלימודים, נרשם לעתודה האקדמאית. בחופשות הלימודים בעתודה עבר טירונות וקורס מכי"ם חי"ר וקורס קצינים אגמ"י ובשלב הגיוס הוצב לחיל השריון. שם עבר השלמה חילית ולאחר מכן הוצב לתח"ש, שם עסק בפיתוח ושיפור טכני של מערכות הטנק.

את מלחמת ששת הימים עבר יחסית קל, את ההתשה גם.

בשנת 1971 הוצב כמפקד מחלקת טנקים בגדס"ר 134 שם עבר את אימון ההקמה של גדוד הסיור שנערך בשבטה.

מלחמת יום הכיפורים תפסה אותו נשוי לדרורה עם ילדה קטנה, דפנה, בביתם ברעננה.

הגיע בכוחות עצמו למחנה יפתח ומשם יצא עם ארבעת הטנקים הראשונים של הגדוד ונלחם יחד עם צוות קטן של שבעה טנקים מול  השריון הסורי בגזרה המרכזית של רמת הגולן, מול קצביה.

בשלב מסוים לאחר שאילן אשל מפקד הפלוגה נפגע והצוות שלו נהרג, מוצא עצמו דב נלחם כטנק בודד בשטח מול עשרות טנקים כשנעזר בשבעת הטנקים של חטיבה 179 שהיו לא רחוק ממנו.

תוך כדי המלחמה, דב מוצא עצמו מתחיל בגדוד הסיור. בשלב מתקדם עם הפריצה לחן ארנבה עובר תחת פיקודו של יואב שמחוני מחטיבה 179 ובשלב מתקדם לאחר ההבקעה עובר תחת פיקודה של חטיבה 679.

דב מסיים את המלחמה אחרי שמונה חודשים ומוצב באגד תחזוקה כמפקד חולית שליטה תחת פיקודו של אילן אשל.

בגיל 50 משתחרר ממילואים ועובר לעבוד במשרד הבטחון במשרה מלאה.

כיום בפנסיה. יחד עם דרורה אשתו, מבלה עם ילדיו, דפנה קובי ודורון ועם ששת נכדיהם.

ריאיון וצילום יונתן פורת עריכה חורין