ב - משפחתו של רס"ן ע...משפחתו של רס"ן עמוס בן דוד ז"ל שנלחם בחטיבה 679 בפיקוד אורי אור - רוני שדה אלמנתו, אחיותיו נועה שחם ורונית בירבאוםב - משפחתו של רס"ן עמוס בן דוד ז"ל שנלחם בחטיבה 679 בפיקוד אורי אור - רוני שדה אלמנתו, אחיותיו נועה שחם ורונית בירבאוםקרא עוד
חזרהעריכה
פרטים (4)
משפחתו של רס"ן עמוס בן דוד ז"ל שנלחם בחט...
משפחתו של רס"ן עמוס בן דוד ז"ל שנלחם בחטיבה 679 בפיקוד אורי אור - רוני שדה אלמנתו, אחיותיו נועה שחם ורונית בירבאום - מלחמת יום הכיפורים 73
זהו מסמך מרגש השופך אור על דמותו של עמוס בן דוד אשר נפל בפריצה אל תוך המובלעת הסורית באזור חאן ארנבה. סיפור חייו של עמוס מועלה כאן על ידי אלמנתו רוני ושתי אחיותיו: נועה ורונית. זהו סיפור חיים על מי שנאמר עליו שהיה מלח הארץ. מתקופת החיים בעמק יזרעאל ועד פרוץ מלחמת יום כיפור.
ראיון, צילום ועריה יצחק בוצר
מתוך אתר "יזכור"
במלחמת יום-הכיפורים פקד עמוס על יחידתו ברמת-הגולן. כבר ביום הראשון למלחמה ניהל קרב, בעומדו בראש כוח של שלושה טנקים, שבמהלכו חילץ יחידת סיור מתוך מארב של הסורים. אחרי-כן השתתף בכמה וכמה קרבות שריון נגד הסורים ואף הצליח לטהר את אחד הצירים המרכזיים של רמת-הגולן שטנקים סוריים ניסו להגיע בו למחנה נאפח ולגשר בנות-יעקב. כאשר נערכה יחידתו לפרוץ אל מעבר ל"קו הירוק", לתוך שטח סוריה, כבר היה עמוס מג"ד ותפס את מקום קודמו שנפצע. לפני תחילת ההתקפה עבר עמוס בין הטנקים, שוחח עם אנשי הצוותים ועודד את רוחם לקראת הקרב. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), חצה עמוס בראש יחידת הטנקים שלו את ה"קו הירוק" ופרץ מזרחה בציר "אמריקה" כשהוא מכוון את פעולת חייליו במכשיר הקשר, מעודדם ומאיץ בהם להמשיך ולנוע קדימה במהירות. במהלך הקרבות באותו יום נפגע הטנק שלו סמוך לחאן-ארנבה ועמוס נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהלל. השאיר אחריו אישה, בן ובת. אחרי נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.
מתוך שיר של צביקה שחם
על גבעת שימרון - שיר לזיכרו של עמוס בן דוד על גבעת שימרון השחר עולה על צוקי הבזלת מאיר את נתיב הקרבות והדם, שריוני הפלדה שהיו למאכולת של אש, אל מול עוז רוחו של אדם. עת גדודך הכתוש נשאב אל הסער מרחבי הגולן נשטפו אש אויב, מטחי פגזים - נפגעים מכול עבר וקולך בקשר מרגיע שליו. האופק רחק והרוח עוטפת בעוז נאפדו מרכבות הפלדה, תמונה שרקמת על בית וילד לוחם וחולם על ימי נחמה. דמותך התמירה תלבין מול רקיע על צריח הטנק תחליף לבנים, ותאמר: עוד עלינו מוטל להבקיע כי בעמק יש בית ושדות ירוקים. אתה שסביבך מכנס את היתר ששרדו את לילות הקרבות והדם, מוביל את הטור שעלה מן האפר עד פגז אחרון בך מפלח נדם. האופק רחק והרוח עוטפת בעוז נאפדו מרכבות הפלדה, ואתה שחלמת על בית וילד תבוא, מטרשים אל רגבי אדמה. השחר עלה על צוקי הבזלת האיר את נתיב הקרבות שנדם, לא תשוב אל ביתך אל אישה ואל ילד מוטל על גבעת שימרון כנרדם.
מציג פריט: - מתוך 4
משפחתו של רס"ן עמוס בן דוד ז"ל שנלחם בחטיבה 679 בפיקוד אורי אור - רוני שדה אלמנתו, אחיותיו נועה שחם ורונית בירבאום - מלחמת יום הכיפורים 73
קרא עוד
משפחתו של רס"ן עמוס בן דוד ז"ל שנלחם בחטיבה 679 בפיקוד אורי אור - רוני שדה אלמנתו, אחיותיו נועה שחם ורונית בירבאום - מלחמת יום הכיפורים 73
זהו מסמך מרגש השופך אור על דמותו של עמוס בן דוד אשר נפל בפריצה אל תוך המובלעת הסורית באזור חאן ארנבה. סיפור חייו של עמוס מועלה כאן על ידי אלמנתו רוני ושתי אחיותיו: נועה ורונית. זהו סיפור חיים על מי שנאמר עליו שהיה מלח הארץ. מתקופת החיים בעמק יזרעאל ועד פרוץ מלחמת יום כיפור.
ראיון, צילום ועריה יצחק בוצר
מתוך אתר "יזכור"
במלחמת יום-הכיפורים פקד עמוס על יחידתו ברמת-הגולן. כבר ביום הראשון למלחמה ניהל קרב, בעומדו בראש כוח של שלושה טנקים, שבמהלכו חילץ יחידת סיור מתוך מארב של הסורים. אחרי-כן השתתף בכמה וכמה קרבות שריון נגד הסורים ואף הצליח לטהר את אחד הצירים המרכזיים של רמת-הגולן שטנקים סוריים ניסו להגיע בו למחנה נאפח ולגשר בנות-יעקב. כאשר נערכה יחידתו לפרוץ אל מעבר ל"קו הירוק", לתוך שטח סוריה, כבר היה עמוס מג"ד ותפס את מקום קודמו שנפצע. לפני תחילת ההתקפה עבר עמוס בין הטנקים, שוחח עם אנשי הצוותים ועודד את רוחם לקראת הקרב. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), חצה עמוס בראש יחידת הטנקים שלו את ה"קו הירוק" ופרץ מזרחה בציר "אמריקה" כשהוא מכוון את פעולת חייליו במכשיר הקשר, מעודדם ומאיץ בהם להמשיך ולנוע קדימה במהירות. במהלך הקרבות באותו יום נפגע הטנק שלו סמוך לחאן-ארנבה ועמוס נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהלל. השאיר אחריו אישה, בן ובת. אחרי נופלו הועלה לדרגת רב-סרן.
מתוך שיר של צביקה שחם
על גבעת שימרון - שיר לזיכרו של עמוס בן דוד על גבעת שימרון השחר עולה על צוקי הבזלת מאיר את נתיב הקרבות והדם, שריוני הפלדה שהיו למאכולת של אש, אל מול עוז רוחו של אדם. עת גדודך הכתוש נשאב אל הסער מרחבי הגולן נשטפו אש אויב, מטחי פגזים - נפגעים מכול עבר וקולך בקשר מרגיע שליו. האופק רחק והרוח עוטפת בעוז נאפדו מרכבות הפלדה, תמונה שרקמת על בית וילד לוחם וחולם על ימי נחמה. דמותך התמירה תלבין מול רקיע על צריח הטנק תחליף לבנים, ותאמר: עוד עלינו מוטל להבקיע כי בעמק יש בית ושדות ירוקים. אתה שסביבך מכנס את היתר ששרדו את לילות הקרבות והדם, מוביל את הטור שעלה מן האפר עד פגז אחרון בך מפלח נדם. האופק רחק והרוח עוטפת בעוז נאפדו מרכבות הפלדה, ואתה שחלמת על בית וילד תבוא, מטרשים אל רגבי אדמה. השחר עלה על צוקי הבזלת האיר את נתיב הקרבות שנדם, לא תשוב אל ביתך אל אישה ואל ילד מוטל על גבעת שימרון כנרדם.